שלום. יש לי איזה מישו מהישוב שמתכתב איתי בפלאפון. הוא אוהב אותי ומעוניין להתחתן איתי בעתיד. אני חיה בחברה שחושבת שמי שיש לה חבר היא פחות דוסית. אני הדוסית של השבט ולא שיתפתי בזה אף אחד כולל ההורים והמשפחה כנ"ל הוא.
בזמן האחרון חשבתי עם עצמי אם זה טוב ובסדר או שזה רע ולא טוב. אני לא יודעת אם אני מכשילה אותו. אני מצד אחד מאד שומרת על עצמי וההתכתביות הן בלי סמיילים מנשקים ומשפטים מסויימים.. הוא מאד דוס. חשוב לי לציין שאני באולפנא בכיתה ט' וזה ממש לא מה שאני מתעסקת בו רוב היום. אני מאד משקיעה בלימודים ובחברות ותוך כדי מתכתבת. הוא לא משפיע עלי לרעה בכלל. האם זה בסדר להמשיך?
שלום יקרה.
מהתיאור שלך נשמע שאת בקשר שמרגיש רציני ואמיתי, ומצד שני את יודעת שכרגע, בשלב זה בחייך יש דברים שהם יותר נכונים לתקופה. את משקיעה בהם ולא מזניחה את עצמך בהיבט האישי והפרטי שלך. טוב לשמוע שאת מרגישה שהוא לא משפיע עלייך לרעה ושהוא בחור מסביבה טובה, זה חשוב. אני חושבת שהנקודה שאת מתלבטת בה היא נקודה נכונה, האם הקשר הזה טוב ונכון כרגע או האם הוא לא מתאים?
[מה זה קשר באמת?]
קשר זוגי זה דבר מיוחד ועדין, והוא נבנה מתוך הכרות עמוקה עם אדם אחר ומתוך השקעה רבה של כל אחד מהצדדים. יש סוגים רבים של קשרים. יש כאלו שהתחילו מהתכתבויות של בני הזוג, אך תמיד מתווסף לאחר מכן השלב הבא, של הכרות מתוך מפגש פנים מול פנים. וזה לא סתם, להתכתבות וירטואלית יש מימד מטעה לפעמים, ולמרות שהיא מאפשרת לנו להיות מאוד כנים מבלי לחוש מבוכה ולשקול את המילים שלנו בקפידה, פגישה פנים מול פנים עם אדם שופכת אור על היבטים שונים באישיות האדם שמולנו שלא השתקפו דרך הכתיבה שלו.
[זה בסדר להיות בקשר?]
את כותבת שהבחור אומר לך שהוא אוהב אותך ורוצה להתחתן איתך, זה מקסים ויכול להיות שזה באמת זה, ובזמן הנכון זה ייצא לפועל. אבל כרגע את בכיתה ט', ושניכם יודעים שזה לא הזמן המתאים למימוש הפוטנציאל של הקשר. את חוששת שאת מכשילה אותו, וחושבת שאולי כדאי שתפרדו כדי שזה לא יגיע לידי כך. בעדינות גדולה אומר לך,אני לא חושבת שאת מכשילה אותו. זה נכון שיש לנו תמיד אחריות על המעשים שאנו עושים ועל המילים שאנחנו אומרים, אבל, אנחנו גם יודעות שיש שני צדדים למטבע, שני שותפים בכל אינטרקציה, ולכן אנחנו עושות את ההשתדלות שההלכה דורשת מאיתנו, מתוך אמונה שבצד שמולנו נמצאים אנשים בוגרים ומחושבים שלא מולכים רק מכח יצריהם.
[אז מה כדאי לעשות?]
מבחינה של הסיטואציה, הגיל שלך והמוכנות שלך כרגע לחתונה, נראה שיכול להיות נכון לך לעת עתה לסיים את הקשר ולהשקיע בהתפתחות ולמידה העצמית שלך, על מנת שתוכלי להביא לבית שלך את כל כוחותייך וכשרונותייך באופן שלם. זאת דעתי, אבל תמיד הכי נכון להתייעץ עם מישהו שמכיר אותנו מקרוב, הורה, מדריכה או מחנכת. אם זאת ממש לא אופציה, אולי תדברי עם הבחור שאיתו את בקשר, תאמרי לו מה את מרגישה וממה את חוששת ואולי תוכלו להחליט יחד על הצעד הבא. אולי להפסיק את ההתכתבויות לשנה ואחר כך לדבר שוב ולראות מה אתם מחליטים. כרגע, בשלב בו את נמצאת בחיים, חשוב שתדאגי לעצמך, למי שאת, להתפתחות שלך ולפריחה שלך.
אם תחליטי באמת לסיים את הקשר, כדאי שתהיי מוכנה לכך שיכול להיות שתרגישי איזשהו ריק או אולי אפילו געגוע, וזה הגיוני ולגיטימי. טוב שתהיי מודעת לזה ותכיני לך מראש איזשהו עיסוק או תחום עניין שבו תשקיעי כדי למלא את החסר שתרגישי.
[לסיכום:] ניסינו להגדיר יחד את הקשר שאת נמצאת בו והאם הוא נכון לך כרגע. בחנו את הדאגה שלך, שאולי את מכשילה את הבחור אתו את בקשר, והבנו שאת נמצאת במצב טיפה מורכב. מהשאלה שניסחת נראה שיש לך כוחות, ובמיוחד יכולת אבחנה עצמית וחיבור למי שאת באמת, ולכן אני בטוחה שתוכלי באמת לפעול לעשיית הדבר שנכון לך ביותר.
בהצלחה רבה,
חנה
