כבר עברה שנה שלמה ולא עשיתי כלום

שלום לך יקרה.
איזו שאלה מקסימה שאלת. שאלה שמבטאת יותר מכל רצון להתקדם ואולי בדבר הכי חשוב שיש- מידות. מאד התחברתי לתחושות שהזכרת. דווקא בעבודת מידות כשמנסים ולא מצליחים מהר מאד קל להיכנס לייאוש אבל ברור לשתינו שזה לא מועיל ולכן צריך לנסות לראות שני דברים: קודם כל האם המטרות שאנחנו מציבים לעצמינו הן מטרות טובות ודבר שני האם הדרך בה אנו מנסים להשיג אותן היא הדרך הטובה.
למה הכוונה? תראי, כתבת שאת רוצה לעבוד על המידות. זו מטרה מצויינת אך היא כללית מידי. על איזה מידות את רוצה לעבוד? טוב, בטח את אומרת לעצמך- על הכל: צניעות, ענווה, שמחה, כעס, ראיית הטוב, וכו´ וכו´. אז זו רשימה ממש גדולה. מידות זה דבר שלוקח זמן לתקן ואי אפשר בבת אחת לרצות להשתנות בהכל. אני אגיד לך אפילו יותר מזה. מי שתוך זמן מועט ממש מצליח לשנות את כל המידות שלו, לרוב זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן. כי מידות זה דבר פנימי וככל שדבר פנימי יותר גם התהליך שנצרך מאיתנו כדי לשנותו ארוך יותר. ולכן מראש כשנכנסים לעבודת מידות צריך לדעת שזה לוקח הרבה זמן, וכל החיים אנחנו מתקדמים בזה. יש מי שאומר שלוקח לעבוד על מידה אחת 7 שנים!
אני לא באה להגיד את הדברים חלילה כדי לייאש אלא להיפך, כדי שתביני שזה שהצבת לעצמך מטרה מסויימת אך עוד לא הצלחת להגיע אליה זה לא אומר שאת לא בסדר. את בסדר גמור! את בדרך הנכונה! אי אפשר תוך יום לשנות מידות. וגם לא תוך שבוע. כל צעד שאת עושה הוא משמעותי ובהסתכלות כזו יש יותר כוח להמשיך.לכן אני חולקת על המשפט שלך "כבר עברה שנה שלמה ולא עשיתי כלום". אין כזה דבר. אולי את לא רואה מה עשית אך את בוודאי לא נמצאת היום במקום בו היית בתחילת השנה. אולי לא התקדמת כפי שרצית אך לא נכון לומר שלא עשית כלום.
ולכן, השלב הראשון שצריך זה להגדיר לעצמי מידה אחת שאני לוקחת על עצמי כרגע. ובמידה הזו אני מתרכזת ומתמקדת ועליה אני עובדת. עכשיו מגיעים לנקודה השניה והיא הדרך לעשות את זה. קודם כל אני צריכה לשאול את עצמי מה הנקודות שמבחינתי צריכות שיפור אצלי במידה הזו ומה מונע ממני להתקדם בהן. ככל שאהיה יותר מודעת למקום בו אני נמצאת ככה יהיה לי יותר קל להבין איך אני יכולה לעשות את השינוי. לדעתי, לא צריך להתחיל דווקא בנקודות הכי קשות אלא קודם לעשות את השינוי במקום שקל לי יותר. כדאי לנסות להגדיר מה בדיוק הצעדים שאני הולכת לעשות כי להגיד: "אני רוצה להפסיק לכעוס" זו אמירה מאד כללית. איך בדיוק את רוצה לעשות את זה? כלפי מי את כועזת בדרך כלל ולמה? ולחשוב על דרכים שבהם אפשר לשנות. במילים אחרות לפרק את הרצון לגורמים יותר מעשיים שנבין בדיוק לאן אנחנו הולכים והרצון לא ישאר בגדר של רצון. גם צריך לדעת שלהגיד משפט כמו:מהיום והלאה אני לא כועסת" זה לא כל כך טוב. כי בפעם הראשונה שאני אכעס אחרי משפט כזה- אני מייד אתייאש. אנחנו מדברים במונחים של השתדלות, נסיונות, אפשר להגדי אנשים מסויימים כלפיהם אנחנו רוצים לעשות את השינוי, שעות מסויימות, מצבים מסויימים. כל זה לפי ההיכרות שלנו עם עצמינו ומה בדיוק הנקודות בהן צריך להשתפר.
כדאי מאד שעבודת מידות תהיה מלווה בלימוד בנושא. יש ספרים שונים שעוסקים במידות ואפשר פשוט ללמוד על אותה מידה שרוצים לשנות, מאיפה היא נובעת וגם מה הדרכים להתמודד איתה. ובאופן כללי כדאי ללמוד מהי הדרך הטובה לתיקון המידות.
העיקר הוא להאמין כל הזמן שאנחנו בדרך הנכונה, להיות מסוגלים להסתכל על ההצלחות הקטנות בדרך שהן בכלל לא קטנות ולהצטייד בהרבה סבלנות.
ביחס לשאלתך השניה לגבי בזבוז זמן, גם פה שאלת בצורה כללית ולכן אני מציעה לך שתבררי עם עצמך מה גורם לך לבזבז זמן, מהו בזבוז זמן מבחינתך, האם זה תלוי בחברה, בבית, בדברים מסויימים שקיימים בבית וכו´. לאחר מכן תנסי להציב לעצמך מטרות- מה היית רוצה לעשות בזמן שלך ותנסי כמה שאת יכולה לנטרל את הגורמים שמונעים ממך לנצל את הזמן. אם מדובר בטלויזיה תקבעי לעצמך שעות מסויימות שבהן את צופה, אם את יודעת שאת מבזבזת זמן מול המחשב תקבעי שעות ביום בהן הוא סגור (ותקפידי לכבות אותו) אם את מרגישה שבבית את מבזבזת זמן ולא לומדת מספיק אולי תלמדי עם חברה או תשבי ללמוד בספריה באיזור מגורייך. לא חסר רעיונות… העניין הוא למקד לעצמינו מה מפריע לנו, למצוא איך לנטרל את הגורמים האלו (במידת האפשר) ולקבוע לעצמינו מה אנחנו רוצים לעשות עם הזמן.
אין ספק שעכשיו זה הזמן הטוב ביותר לעשות זאת. אנחנו נמצאים לפני החופש הגדול שהוא זמן מועד לבזבוז זמן. אם נרגיל את עצמינו כבר מעכשיו להציב לעצמינו מטרות ויעדים בהקשר של ניצול הזמן החופש כולו יראה אחרת לגמרי.
בהצלחה ואם תרצי להמשיך לשאול בנושא זה או אחר- בשמחה.
חודש טוב, ברוריה
brurya123@walla.co.il