כולי ריקנות

שלום לך.
דבר ראשון לפני שאני מתחילה אני רוצה להתנצל על העיכוב הגדול בתשובה.
את מתארת תחושת ריקנות וזאת תחושה קשה. זה כשאין לך שום דבר חשוב שבו את יכולה להשקיע את עצמך, [כאילו] שם דבר לו חשוב לך ואת לא חשובה לשום דבר. אבל זה לא נכון. כל אדם בעולם הוא נחוץ, לכל אחד יש מטרה ומקום שאם הוא לא ימלא אף אחד אחר לא יכול למלא בשבילו. כל אדם הוא מיוחד, יציר אלוקים, כך גם את.
אם כך למה תחושת הריקנות הזאת? את התשובה כבר נתת. את רק לומדת ולומדת. השנמה שלך כנראה מחפשת משהו שיהיה יותר מזה.
בספר איוב כתוב "אדם לעמל יולד", ואמרו חז"ל שמטרתו בעולם היא "לקדש עולם במלכות שדי". שילוב של שני הדברים האלו אולי יכול לעזור לך למצוא דרך.
את בת 16, זה הגיל של הנתינה והעשיה החזקות ביותר. חבל לך לפספס את זה. הפחד מהתחייבות מובן בהחלט, במיוחד בתקופה כזאת שהכל קורה כ"כ מהר. אם כך למה שלא תקחי משהו שגם עם תעשי אותו לתקופה קצרה ואז תחליטי לעזוב לא יגרם נזק. לדוגמא – ארגון חסד, בית תבשיל מטה כלשהו – לשחרר את פולארד, פנים אל פנים וכיוצ"ב. התינה בגיל כזה היא חשובה מאוד.
בסוכות נטלנו את ארבעת המינים שמכילים מינים עם טעם ומינים עם ריח. כאשר הריח זה מעשים טובים והטעם זה התורה. כלומר התורה היא טעם החיים, היא מה שנותנת לחיים משמעות אמיתית. אם כך אולי תנסי ללמוד תורה? כיום יש ב"ה מדרשות רבות לבנות הפזורות בכל הארץ. רבות מהן יסכימו לקבל בת 16 למספר שיעורים בשבוע. את יכולה להעזר בפורום המדרשות –
http://www.midrashot.net/
למרות שיש עוד מדרשות קטנות רבות שאינן מופיעות שם.
וראי גם:
איך למלא את הריק הנפשי? https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=57169
איך אפשר להפוך את החיים למשמעותיים? – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=45681

ובוסף המכתב שלך את מעלה נקודה נוספת שהיא אולי הנקודה המרכזית. החבר לשעבר שלך.
יקירה שלי, ההרגשה הזאת מובנת בהחלט. קשר בין בני זוג הוא הצורה של נתינה גדולה מאוד. וכשהפסקת זה חסר לך. אבל את בת 16 ולכן סביר להניח שעוד לא מוכנה לקשר הזה. העובדה שהצלחת להגיע לכך ולהפסיק את הקשר מראה על כוחות נפש גדולים מאוד שיש בך. אפילו במשנה אמרו "בן 18 לחופה" והיום מתבגרים הרבה יותר לאט מאז. החוסר מובן, אבל תסתכלי מסביב יש כ"כ הרבה אנשים לתת להם. יש את ההורים שלך, ויש אחים ואחיות (אם יש לך) וחברות. יש לפעמים בנות שעצוב להן ואף אחד לא שם לב לכך. מה שבדיוק נחוץ להן זה מישהי שתשב איתן ותקשיב, תתענין. את יכולה לעשות את זה. אלו המון אנשים שאת יכולה לתת להם מעצמך כ"כ הרבה.
ראי גם מאמר על התמודדות עם רגשות:
ttp://www.kipa.co.il/education/show.asp?id=14008

אני אשמח לשמוע מה קורה איתך גם בהמשך, ומזמינה אותך לשאול שאלות נוספת אם את רוצה.
שלך
עדה
ada@jct.ac.il