טוב…ככה…בעקרון השאלה שלי היא איך לעשות שיהיה לי חשק לברך ברכת המזון….אתם יודעים איך זה…זה ארוך ולמי יש כוח להגיד את כל זה….אז אני הרבה פעמים פשוט לא אוכלת לחם …תודה רבה על כל מה שאתם עושים!!!!
שלום לך,
ראיתי את השאלה שלך, ואמרתי לעצמי – ממש הוצאת לי את המילים מהפה. גם אני תמיד חש, שזה אתגר גדול בשבילי – לברך ברכת המזון בכונה. אז אני יכול לשתף אותך במה שעוזר לי ואני מקוה שזה גם יעזור לך.
אז קודם כל, יש את העצות שנכונות גם בתפילה – להתיחס למצוה הזו ברצינות – סוף סוף היא בדרך כלל מצוה דאוריתא. אנשים משקיעים שעות ומאות שקלים בבחירת אתרוג, וברכת המזון היא מצוה שמופיעה מידי יום, ושוה בהחלט את אותה תשומת הלב. אז קודם כל מומלץ לברך מתוך סידור. לתכנן מראש זמן שנוכל לברך בנחת וששום דבר לא ירדוף אותנו. זה ברמה הטכנית וזה חשוב מאד.
אבל יש בברכת המזון שני ענינים מאד חשובים שאם נתבונן בהם, אני חושב שהרבה יותר 'נתחבר'. קודם כל, בברכת המזון אנחנו עוסקים בפרנסה! אמנם רובנו המוחלט ברוך ה' לא חווה מצוקה כלכלית, ולא חווה רעב, אבל זה לכשעצמו דורש שנכיר טובה לה'. יש במדינת ישראל כל כך הרבה אנשים רעבים, ומובטלים שמחפשים עבודה בשארית הכבוד העצמי שלהם (ולא נדבר על אלו שמקבצים נדבות כשהם מותרים על הכבוד העצמי שלהם) ואנחנו כל כך ברי מזל. ההורים שלנו עובדים, אנחנו עובדים, וברוך ה' יש לנו פרנסה. מצד שני, אנחנו מאמינים ובוטחים בה', שגם כשיהיה לנו קשיים כלכליים, שהקב"ה ידאג לנו ויעזור לנו וכל הדברים האלו בעצם טמונים בנוסח של ברכת המזון.
הדבר השני, והוא לא פחות חשוב. אנחנו אוכלים, ואחרי האוכל בעצם אנחנו שוב מתחברים לעם ישראל. מבקשים רחמים על העם שלנו, על הארץ שלנו, על ירושלים שלנו. איזה דבר נפלא זה, שאנחנו לא שוקעים בטעם של המנה האחרונה שאכלנו לפני שניה, אלא אנחנו שבים מתרוממים, ובעצם חושבים על דברים כללים ונשגבים – מלכות בית דוד משיחך.
פעם היתה יוזמה להשאיר 'כסא ריק' לזכור את השבויים והנעדרים. זו בהחלט יוזמה יפה, אבל אנחנו לא באמת צריכים 'כסא ריק' כל פעם שאנחנו מברכים ברכת המזון (ומעין זה ב'מעין שלש') אנחנו נזכרים שוב במצבו של עם ישראל, ובתקוה שלנו לישועה וגאולה שלימה.
מקוה שנתתי מספר נקודות למחשבה. אשמח לתגובות במייל שלי.
טוביה
tsbias@actcom.co.il
