שלום. יש לי חברה שההורים שלה גרושים. היא חיה עם אמא שלה, ואמא שלה מאד לא מסתדרת עם דרך חייה של הבת, חברה שלי.
הרבה מהפעמים של חוסר ההסכמה בדעות של דרך חיים, זה מגיע למריבות, צעקות ועצבים.
דוגמא אחת שעולה הרבה על הפרק, היא שלחברה שלי יש ידיד טוב, והם בקשר בינתיים, והוא בדרך להתחזק, ובעזה"י, בעיתו ובזמנו- חתונה.
אמא של חברתי מאד לא אוהבת את הבחור, למרות שהוא אדם טוב כ"כ, וצדיק ממש, כך שאין שום סיבה מוצדקת שהם לא יהיו בקשר, ואמא שלה כל הזמן גוררת אותה למריבות בנידון.
אנו מרגישות שהרבה מהדיונים והצרחות בבית, נובעות מהסיבה שאמא שלה גדלה בדור שונה מאד גם בחינוך, ובעוד תחומים…
השאלה המרכזית היא איך צריך לשמור על שקט יחסי בבית, מבלי לגרום למריבות, ומבלי לגרום לכך שחברתי תיצטרך ל"הסכים" על דברים שבמציאות האמיתית הם אינם נכונים לגביה.
תודה רבה לכם אתם עושים עבודת קודש.
פנינה. יב'
שלום פנינה,
יישר כח על האיכפתיות מהמצב של חברתך. לדעתינו צריכים להפריד את הנושא לשניים. מותר שיהיו חילוקי דעות בין אנשים. זכותה של האמא לא לחבב את הידיד של הבת. אולי מתוך ניסיון חייה היא רואה צדדים שהבת שלה לא רואה. מצד שני – דרך הדיון בחילוקי הדעות צריכה להשתנות. מריבות וצעקות אינן דרך שאפשר להשלים איתה. זה גם לא מועיל כלום, רק מרחיק. בדרך כלל כשיש בעיות תקשורת שני הצדדים צריכים ללמוד תקשורת נכונה. לכן תבררי אם גם חברתך מוכנה להיכנס למסע הזה – מסע לתיקון דרכי התקשורת. מתך ענווה, הקשבה ונכונות לשינוי אצל שני הצדדים – יש סיכוי להצליח. במסע כזה צריך מורה דרך. אולי יועצת בית הספר? אם היא לא רואה את עצמה מתאימה לתפקיד, היא בוודאי תוכל להמליץ למי כן לפנות. כדאי שאדם מבוגר שהאמא מעריכה יפנה אליה ויציע לשות משהו – יועצת, מחנכת, רב הקהילה… אם זה יבוא ממך זה רק יכול לפגוע.
בהצלחה ונשמח להתעדכן בהתפתחויות
טל, חברים מקשיבים
