כל הכיתה מתדרדרת ואני מרגישה לבד

ליאת יקרה.
אני ממש נדהמת לשמוע את ההתמודדות היום-יומית שלך! זה בהחלט לא פשוט ואת ממשיכה ועומדת בזה בכבוד, גם אם זה מתוך קושי ומאבק רב את ראויה להערכה רבה על כך!
אין לי נוסחת פלא לשמירה ולהצליח להתמודד מול כל המציאות המורכבת בה את חיה ולהמשיך לקיים מצוות כמו שצריך, ועם זה- נשמע לי מדבריך שהיית שמחה מאד לו היה מתאפשר לך ללמוד עם בנות כמוך…
הצגת את המצב ככזה שאין ברירה של לעבור בי"ס ולכן לא אומר לך לפעול במישור זה (למרות שאם יש לך סיכוי כן לעבור יתכן שזה יקל עליך מאד- במיוחד לגבי שנה הבאה בה את יכולה לבחור ללכת לאולפנה שתאפשר לך לשהות עם בנות ברמה דתית כמו שלך).
כדי להקל על עצמך את ההתמודדות ואולי גם כדי להתחזק בזה, הייתי מציעה לך לקרוא בספר מסילת ישרים של הרמח"ל. מתוך הקריאה תוכלי קודם כל להתעודד ממצבך היום, כיוון שזכית ואת נמנית עם האנשים שעובדים את ה' בכל הכח והרצון, אפילו (ואולי דווקא) שזה קשה, את ממשיכה להתמודד ולא נשברת! ובנוסף תוכלי אולי לקבל משם קצת עצות והדרכות לגבי החיים ולשאוב משם כוחות להמשך ההתמודדות. וכאן אני מגיעה לנקודה נוספת :
נראה לי שכדאי לך לנסות ליצור לעצמך מסגרת חזקה- אלטרנטיבית, כלומר בנוסף למסגרת ביה"ס לקחת חלק ולהתחבר למסגרת אחרת, בה כולם יהיו ברמה דתית כמו שלך, ומתוך ההמצאות במסגרת שכזו תוכלי לשאוב כוחות להתמודדות עם הקשיים שניצבים לפנייך בבי"ס.
אני לא מכירה את אזור מגורייך ולכן אינני יכולה לומר לך איזה אפשרויות יכולות לבוא בחשבון מבחינתך- באזור מגורייך, אבל אנסה לתת לך כיווני חשיבה: יתכן שיש מתנ"ס בסביבה שיש בו איזה חוג שבאות אליו בנות חזקות או שמתקיים איזה שיעור שבועי שבו תוכלי למצוא חברות בסגנונך או אולי קיימת איזו תנועת נוער חזקה, גם אם היא קצת רחוקה- שווה לנסות. ועוד רעיונות כיד הדמיון הטובה עליך. אל תינעלי בחשיבה שאין כלום ואין אפשרויות נוספות, אלא נסי למצוא אפיקים חברתיים נוספים- אחרים, או חפשי לך חוג או / ושיעור תורני של חב"ד או של כל אחד אחר שיוכל גם לעניין אותך וגם לאפשר לך להתחבר ליותר בנות כמוך. יתכן גם שתמצאי עניין באירגון תהילים או פרשת שבוע לילדי הסביבה יחד עם חברותייך החזקות מבחינה דתית.
בנוסף את יכולה גם ללמוד בעצמך או עם אחת החברות שכן בסיגנון שלך ספר כמו מסילת ישרים לרמח"ל או מספריו של הרב אבינר וכו'- שיחזקו אתכן ויתנו לכן דרכים ותכסיסים מה לומר ליצר כדי לא להיכשל ולא לפול ואולי העיקר- איך לא להישחק.
בכתה עצמה נראה לי שכדאי לך לנסות למעט עד כמה שאפשר בביקורת כלפי כל ההתנהגות הרדודה שאת מציגה, לדון לכף זכות ומתוך הסתכלות של חיפוש החיוב והטוב שבהן, אולי גם תצליחי למצוא בנות שתוכלי להתחבר אליהן , התחברות והתקשרות שאינה קשורה לרקע דתי והתנהגותי אלא להתחבר אליהן בנקודות הפנימיות שלהן , בנקודות שבהן הן מוצלחות וטובות ועוזרות לחברה שקשה לה ומבקרות משהי חולה וכו'. וגם אם לא בכולן תמצאי נקודות אור נסי להתחבר אפילו רק לבת אחת כהתחלה, תוך עקיפת הזווית הרדודה שבה וראית החיובי- אולי דרך זה יהיה לך קל יותר להתמודד גם עם כל שאר הדברים. כי נראה לי שחלק מהקושי זה גם חוסר השייכות החברתית- את מרגישה לא קשורה למקום בגלל רמתו הדתית- התנהגותית, ואפשר לנסות להרגיש קשורה ושייכת גם דרך דברים אחרים, מלבד דת שבה את מרגישה פער אדיר.
תהיי חזקה בדרכך- ובצדקת מעשייך ועם זאת אל תפחדי להיקשר לבנות אחרות. תהיי את המשפיעה ולא המושפעת כי ביכולתך , ביכולת הבגרות שלך לעשות זאת.
ובקשר לחברתך- נראה לי שאם תשדרו לה שאתן אוהבות אותה גם ככה, אז יש סיכוי יותר טוב שהיא תחזור מאשר אם תנסו לשכנע אותה וכד'. היא מוצאת שם איזה שהיא אהבה או יותר נכון איזה שהיא קרבה של משהו אליה, איזה שהיא הנאה שחסרה לה קודם טלכן רק ע"י שתראה את החיוב מעצמה- בדרך הישרה, תחזור. אך חשוב שתדעי שזה לא על אחריותך ,את יכולה לנסות- לשדר חום ואהבה, אך מה שהיא תחליט בסוף- זו בחירתה החוםשית ועליך לכבד את הבחירה שלה, עם כל הכאב שבכך.
דבר אחרון- נסי למצוא אדם מבוגר (יועצת, שכנה, רב, הורים, וכו') שאת מתחברת אליו ושתוכלי לשתף אותו בהתמודדויות שלך, בהצלחות, במחשבות וכו'. זה נראה לי יקל עלייך מאד ויתן לך כוחות!
אני מקנאה בך שאת מצליחה למסור את הנפש על קיום המצות ועוד אכפתית כ"כ מחברתך! אני מאחלת לך הרבה הצלחה בהמשך ושיתקיים בך : "הבא ליטהר מסייעים בידו"- כי את בהחלט רוצה להיות קדושה וטהורה לפני ה'. אשרייך!
יעל. חברים מקשיבים
נ.ב. אם את רוצה להמשיך לכתוב לי אישית או לדבר איתי בטלפון, כתבי לחברים מקשיבים ובקשי את המספר או הכתובת של יעל.