כמה אהבה! – לט"ו באב

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם…בנות ירושלים יוצאות וחונות [מחוללות] בכרמים. וכך הן אומרות: שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך!
וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה*בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו": "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו.
(מסכת תענית, כו, ב)

אין זה מקרה שיום הכיפורים וט"ו באב שימשו כיום לשידוכים בין בני ובנות ירושלים, והרי, שני ימים אלו הם זמנים של השתוקקות וגילוי אהבה.

יום הכיפורים – היום בו נתרצה הקב"ה לישראל מעוון העגל ונתן את הלוחות השניים למשה רבינו על הר סיני ובכך מומשה הברית שנכרתה על הר סיני, וט"ו באב – היום שבו פסקו מתי מדבר, שכן בכל ט' באב, במשך 39 שנה מתו 15,000 מתוך שישים ריבוא שבעם ישראל שעליהם נגזרה הגזירה "במדבר הזה יתמו", ואילו 15,000 האחרונים אף הם חפרו קבריהם ונכנסו בהם בליל ט' באב, והקב"ה ויתר להם, מפני שאחרונים היו. ואולם בט' באב בשחרית, כשקמו על רגליהם, עדיין לא ידעו שנבדלו לחיים, וחשבו שמא טעו בחשבון, והיו חוזרים ונכנסים לקבריהם עוד חמישה לילות. כיוון שהגיע ט"ו באב וראו את הירח במלואו אז ידעו שחשבונם מכוון היה וליל תשעה בחודש כבר עבר ובטלה הגזירה מאליהם – איזה יום מסוגל לאהבה!

לפיכך, כיוון שימים אלו מסוגלים להיטהר בהם מעוון, קבעו הדורות הראשונים בשני הימים האלה מחולות לבנות, בכדי לעורר בהם את האהבה – יפה, זכורה, ונעימה.

התלמוד ממשיך ומגדיר שלושה סוגים של "בנות" וכיצד הן היו פונות אל החתנים הפוטנציאליים.
יפיפיות שבהן מה היו אומרות? תנו עיניכם ליופי, שאין אישה אלא ליופי.
מיוחסות שבהן היו אומרות: תנו עיניכם למשפחה לפי שאין אישה אלא לבנים;
מכוערות שבהן מה היו אומרות? קחו מקחכם לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים.
(תענית, לא)

הרבי מליובאוויטש מסביר שגם באהבה בין בורא העולם ועם ישראל קיימים שלושה סוגים של "כלות": נשמות ישראל כוללות נשמות "יפהפיות", "מיוחסות" ו"מכוערות". לכל סוג יש תרומה יחודית משלו ליחסים עם בורא העולם.

[אהבה]

גדולי החסידות מבחינים בין שני סוגי אהבה. קיימת אהבה שנוצרת באמצעות מוחו וליבו של האדם, כאשר הוא או היא מתבוננים בגדולת וכדאיות האדם (או החפ