כמה חניכים שלי מציקים לחניך אחד חולה

למדריך היקר,
בכדי שנוכל לענות כראוי על שאלתך ישנם כמה דברים שרצינו לברר:
כמה בנים יש בשבט? האם רק הבנים יורדים עליו או גם הבנות? האם הם יורדים עליו "סתם" או שהוא מציק ומתנהג בצורה מוזרה? האם כל הבנים לומדים באותו בית ספר?

תגובת המדריך:
מדובר בסניף נפרד. הבנים כמעט ולא מתראים עם הבנות. הן לא חלק מהבעיה. יש 7 בנים והם מציקים לו. הוא מטבעו לא מדבר ברור אין לו ש' ו-צ' ואפשר להגיד שהוא גם מציק אבל כשזה מגיע לספורט (ריצה)אז הם מתנהגים אליו יפה כי הוא די מהיר (המחלה שלו עדיין לא התפתחה עד כדי כך שזה יפגע בכושר הגופני שלו) את ההורים שלו אני לא רוצה לשתף כי הוא בן יחיד שנולד אחרי הרבה שנים במבחנה והם שומרים עליו כמו צמר גפן ואני לא רוצה לצער אותם.
שנה הבאה הם עולים לכיתה ח' ואני סבור שהם ילמדו באותו בית ספר עד עכשיו הם למדו חמישה בבית ספר אחד והשישי באחר. חוץ ממה שקורה בקבוצה אנשים מחוץ לקבוצה אשר לא בגילו גם מציקים לו.

תשובה: למדריך שלום,
ראשית כל יישר כוחך על האיכפתיות והרגישות למצבו של החניך הזה. להיות מדריך זו אחריות לא פשוטה, וטוב שאתה מתייחס לעניין במלוא הרצינות.
אומנם החניך שלך סובל ממחלה מסויימת אבל מכיוון שהיא לא משפיעה על התפקוד היומיומי, ולא היא הסיבה לכך שמציקים לו, היא לא רלוונטית לסיפור. כלומר, צריך להתייחס אליו כמו לכל סיפור אחר של ילד קצת שונה שהקבוצה מנדה אותו, לְמַעֵט כשזה נוח להם. הילד הזה הוא ילד רגיל עם חלומות וציפיות, שמחה ועצב, עם רגשות ורגישות, עם תכונות טובות וכאלה שעוד זקוקות לעידון. וכן, בין השאר, יש לו גם מחלה פיסית. מכל מקום במקרה שלנו היא לא רלוונטית.
כדאי לפעול בכמה כיוונים:
ניתן לעשות זאת בדרך של פעולה. לספר להם בתחילת הפעולה סיפור דומה מאוד לסיפור שלהם, בעיוות מסויים של הפרטים המזהים. לשאול אותם מה דעתם על החברים הלועגים והמציקים, ואז לאחר שהתגובות שלהם יהיו כמובן גינוי מוחלט, לומר להם שהסיפור הזה בעצם מדבר עליהם, ולהסביר להם את כל העניין. כמובן שיש גם להתייחס לעניין, לא רק על דרך השלילה, אלא גם להדגיש את החיוב שבזה, ולאו דווקא מן הצד המוסרי, אלא גם על הצד החברתי של גיבוש השבט והצלחתו בהיותו מגובש.
כדאי לחשוב גם על שיחה אישית, 'אחד על אחד', עם כל אחד מבני השבט, ולא לעשות זאת במרוכז, שאז אולי הלחץ החברתי ימנע אותם מלקבל את התוכחה. כדאי לדבר איתם על היחס הנאות שראוי לתת לכל אחד, על הוכחת היותנו שבט מגובש ומוצלח ביוכלתנו לקרב כל חבר וכו'.
במקביל הייתי ממליץ להשתדל לעזור לו להשתלב בקבוצה בצורה יותר טובה. ניתן לעשות זאת ע"י כך שתתן לו מטלות ומשימות שביצוען יועיל לכל הקבוצה, וכמו כן לסייע לו להביא לידי ביטוי כישורים שיש לו. וכך, אם הוא יצליח וכולם יראו שהוא מצליח, זה עשוי לגרום להם להפסיק להציק לו ואולי אף לשתף אותו בעצמם בדברים שבהם יש לו כישרון.
לשקול לעדכן את המחנך של שנה הבאה (אמרת שרובם ילמדו יחד) שייתכן ויש בעיה חברתית, שיהיה מודע אליה וינסה בעדינות לפעול ולקרב.
לגבי ההורים – הם יכולים לקבל יעוץ חינוכי באיגוד חולי . אך לא מתאים שאתה תפנה אליהם ישירות אלא כדאי לחפש מישהו מבוגר (אחד מהוריך, רב באזור) וכו' שאתה יכול לבקש ממנו לבצע את המשימה. על כל פנים, הטל' של איגוד הוא .
בהצלחה רבה
אביעד, חברים מקשיבים