מגיל קטן אני מאמין אבל לאחרונה חברי הדתי הפך לאתאיסט בצורה הבזויה ביותר, בהתחלה ניסיתי להניאו כי היה אכפת לי ממנו וניסיתי לשכנע אותו שהוא טועה אבל בלי לשים לב בינתיים הוא הרס אותי וערער לי את כל האמונה, והתחילו לעלות לי שאלות של כפירה אפילו חו"ח, לכן אני מקווה שעל קובץ קטן מהשאלות אני מאוד מקווה שאענה עליהן כאן.
1.לגבי אלוקים שהכתיב למשה את התורה בהר סיני, זה בעצם אלוקים כתב את התורה? מתי בדיוק?
2.אז מה לגבי ה"הסתכל באורייתא וברא עלמא"?
למה הכוונה בדיוק?
3.על מה מדובר שב"הגית בו יומם ולילה" בתורה… הכוונה גם בגמרא? ואם כן למה? גמרא זה לא תורה…
4.אלוקים נמצא בעצם בכל מקום ומקום בעולם ורואה את כל בני האדם ויודע מחשבותיהם תמיד? וגם במקומות טמאים?
5.כמה פעמים אלוקים התגלה ואיפה?
6.האם אלוקים אמור להתגלות בעתיד?
איפה ומתי?
7.מה תפקיד המלאכים בשמיים?
מאוד מאוד מקווה שתענו! ותודה רבה!
שלום רב!
השאלות שהנך שואל הינן שאלות אמוניות בסיסיות, שכל יהודי, לעניות דעתי, צריך לשאול את עצמו! ההבדל העיקרי בין המאמין לבין האתיאיסט, לעניות דעתי, הוא שהמאמין מחפש בעיקר תשובות, וגם כשיש לו שאלות הוא שואל אותן כדי לקבל תשובות, בעוד האתיאיסט מחפש את השאלות, ומשתמש בתשובות כדי לחפש שאלות חדשות…
אנסה לענות לך על התשובות אחת אחת, למרות שהנושאים כרוכים זה בזה, משום שאיני רוצה להרוס את הניסוח הבהיר של מכתבך…
1. מי אמר שא-לוקים הכתיב למשה את התורה מסיני? עשרת הדברות בלבד נכתבו בסיני!!! הלוחות הראשונים נעשו ונכתבו ע"י הקב"ה, ולאחר שנשברו ע"י משה, הכין משה את הלוחות השניים, וה´ בעצמו הוא זה שחקק עליהם את עשרת הדברות!!! שאר התורה, ניתנה למשה לפרקים, כאשר בתום כל אירוע הוא יושב, והקדוש ברוך הוא מכתיב לו! לגבי התורה שנמסרה בסיני, הכוונה היא למצוות, שניתנו כולן למשה באותם ארבעים יום וארבעים לילה ששהה על ההר, כולל כל התורה שבע"פ (משנה), שהינה בעצם פירוש שמסר הקב"ה עצמו למשה, על הדברים שלא פורשו בתורה. אז כיצד יש מחלוקות? פשוט מאוד! התורה שבע"פ נמסר בע"פ מרב לתלמידו, עד שרבו מחלוקות כי לא הבינו, או לא זכרו, מה אמרו הדורות הראשונים. כשראה רבי יהודה הנשיא שכך קורה, עמד וסידר את המשנה כפי שהיא ידועה כיום, אע"פ שיש הלכה האוסרת לכתוב את התורה שבע"פ, והסתמך על הפסוק "עת לעשות לה´ הפרו תורתך", כלומר, לפעמים, כדי לעשות לה´, שלא תשתכח, חלילה, תורה מישראל, מותר, בלית ברירה, להפר את התורה… כמובן, לא כל אחד יכול לעשות זאת, אבל רבי יהודה הנשיא היה בכל זאת נשיא ישראל…
2. ומכאן לשאלתך השניה… מעניין אותי מתי אתה תקבל את תשובתי ותקרא אותה. האם זה אומר שרק אז כתבתי אותה? או אולי לקח זמן עד שהחלטתי להעביר אותה אליך? להבדיל מליוני מליונים של הבדלות, התורה הינה בסיסו של העולם ותכניתו, ולכן, בהכרח, קדמה לעולם. הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה, כפי שכתבת, ולפי זה ברא את העולם. לאחר יותר מאלף שנים הוא גם מסר את אותה התורה לבני אדם! אז איך הוא ידע על דברים לפני שנעשו? בדיוק כפי שהוא כתב על נבואות החורבן, והיו, ועוד רבים אחרים שאין כאן המקום לפרט (אם תרצה, אוכל, בע"ה, בנפרד, לפרט בנושא אמיתות הנבואות, או חלקן לפחות, שכן אין לי אפשרות לעבור על כל התנ"ך…)! בורא העולם ומתקנו, יודע מה יהיה עד סוף כל הדורות! ובכלל, מה פירוש "אסתכל באורייתא וברא עלמא"? הרי גם אם התורה קדמה לעולם, ה´ בעצמו כתב אותה, ומדוע שהוא יצטרך להסתכל בה? אלא שחז"ל, ככל הנראה, באים כאן למסור לנו סודות, אלא שכדרכם של סודות לא כולנו מבינים… לשם כך צריך ללמוד פנימיות התורה, כגון חסידות ו/או קבלה.
3. מהמילים "והגית בו יומם ולילה", לומד הרמב"ם כי אדם חייב לקבוע לעצמו עיתים לתורה, אחד ביום ואחד בלילה. לגבי השאלה מהי תורה, הרי זו אינה שאלה אמיתית. אנו מכירים "תורת לחימה", "תורת טיפול" תורת היחסות", ורק הגמרא אינה תורה?! תורה הינה מלשון הוראה, והיא כוללת בתוכה את התורה שבכתב, הנביאים והכתובים, והתורה שבע"פ, שהיא המשנה. אך כיום, איננו מסוגלים באמת להבין את המשנה, גם אם היא כתובה בעברית, שהרי דברים רבים שם הם דו משמעיים. הדוגמא הקלאסית לכך היא שבמסכת בבא מציעא, בהלכות מציאה, כתוב כי "מצא פירות מפוזרים, הרי אלו שלו". פשוט, נכון? אבל כמה זה פירות מפוזרים? משאית שלמה שהתהפכה? ואולי רק שני פירות לכל הרחוב? ואם אני קובע גבול מסויים, כפי שאכן נקבע בגמרא, קב בארבע אמות, מדוע נקבע דווקא קנה מידה זה? ולמה זה חשוב? כי אם נחליט שזה משום שאדם לא טורח לאסוף קב אחד המפוזר בארבע אמות, כי זה לא שווה את המאמץ, אז אולי פירות חשובים, כגון שומשום שמחירו יקר, אסור לקחת? אבל רגע, אולי דווקא כן מותר, כי שומשום הינו פרי קטן מאוד, שמאוד קשה לאסוף, ואז הטרחה הרבה יותר גדולה! וכן אפשר להמשיך בכל עניין ועניין (הבאתי דווקא עניין בו אין מסקנה חד משמעית, וזה נגמר בכך שכשיבוא א-ליהו הנביא, בקרוב בע"ה, עם משיח צדקנו, הוא יענה לנו…). בגלל הבעיות האלה נוצרה הגמרא (אגב, תרגום מילולי של המלה גמרא הוא תלמוד), שהיא למעשה פירוש של האמוראים , שהיו תלמידיהם של התנאים, כותבי המשנה, כל אחד לפי מה שהבין מרבותיו! אם כך, להגיד שגמרא היא לא תורה, זה כמו לקבוע שרש"י אינו תורה. זה נכון, אבל האם אפשר להבין את כל התורה ללא עזרת רש"י?!
4. כן, באופן חד משמעי ונחרץ! הקב"ה נמצא איתנו בכל רגע ורגע, משום שהוא עם העולם! ברגע שא-לוהים "לא מתייחס" לחלקיק הקטן ביותר, הוא חדל להתקיים! זו אחת הסיבות שעלינו לחזור בתשובה – כל פעם שחטאנו, עשינו זאת כשהקב"ה בעצם משתתף איתנו, בניגוד מוחלט ל"רצונו" (איננו יכולים, כמובן, לדעת מה משמעות המילה רצונו כאן, שכן אי אפשר ממש להבין משהו שלא כפוף לחוקינו. המילה רצון כאן מתארת מה שאנו מסוגלים להבין, ולא מה שקורה בפועל.). אז איך הוא מאפשר את זה? צריך כאן להסביר את כל מטרת בריאה העולם , כדי להבין למה חיוני שתהיה בחירה חופשית, ואז לקלוט שהקב"ה מאפשר לנו לא בגלל שהוא לא יכול אחרת, אלא כי זה כמו אב שנותן לבנו הקטן והעקשן, שאוהב לשחק באש, להכוות מעט. לא בגלל שכך האב רוצה, אלא משום שזו הדרך היחידה בה הבן יבין, סופסוף, כי אסור לשחק באש…
5. שאלה פשוטה מאוד. הקב"ה מתגלה בכל יום, בכל רגע ורגע! אנו עוצמים עיניים בכוח,, ולכן אנו לא רואים!!! כפי שכתבתי כבר, עצם קיום העולם, הינו התגלות של הקב"ה! אם אתה מתכוון לשאלה מתי נראה אותו ממש, התשובה פשוטה, כשנהיה כמוהו… אף אחד לא מצפה להיות מסוגל לראות את כל היקום, כי הוא אינסופי, אבל כן מצפים, משום מה, להצליח לראות את מי שברא את היקום הזה… כל פיסת אדמה, כל גרגר חול, הוא גילוי, בדרכים שונות, של בורא עולם! מדוע? פשוט מאוד! משום שהיהדות גורסת כי קיום העולם אינו דבר כלכך ברור מאליו כפי שרגילים לחשוב. המד כיום מחפש לכל דבר קשר של סיבה ותוצאה, ישנו חוק שימור החומר,] וחוק שימור האנרגיה, אך מהיכן נוצר החומר הראשוני? והאנרגיה הראשונית? ואם ישנה "סיבה" (סיבה ותוצאה), הרי שברגע שהסיבה תיעלם, תיעלם גם התוצאה! זו הסיבה לכך שבקבלה ובחסידות קוראים לבורא עולם "סיבת הסיבות"! הוא הסיבה הראשונה!
6. אז מתי נראה ביתר קלות את קיומו של בורא עולם ואת הקשר שלו איתנו? כשיבוא המשיח! חסד ענק עשה איתנו ה´, שלא גילה לנו מתי יבוא המשיח! הרי אם היינו יודעים שהוא בא מחר, לא היינו עושים כלום היום, כי "מחר ממילא הכל יסתדר", וכך, למעשה, לא נחזור בתשובה ונכונן לבואו, ואז בואו הופל, במחינתינו, חסר משמעות, כי אין לנו הכנה נפשית לכך! ואם נדע שהוא בא רק עוד 100 שנה, ח"ו? אם כך בכלל לא כדאי להתאמץ… לכן, איננו יודעים מתי יבוא המשיח עד שיבוא, ואנו מקווים שבקרוב מאוד, בע"ה. על כך יש להוסיף, כי באמצעות מעשינו אנו יכוליםלקרב את הגאולה,] או, חס ושלום, להיפך…
7. המושג "מלאך" הינו למעשה "שליח". זהו הפירוש בעברית, וזה גם המשמעות של "וישלח מלאכים", "וישלח יעקב מלאכים" ועוד. המלאכים, אם לא ניכנס כרגע לחלוקה של סוגים ועולמות ע"פ הקבלה, הם למעשה אלה המעלים את מחשבותינו ומעשינו לעולמות העליונים, ומורדים חזרה את התוצאות מהעולמות העליונים. זו הסיבה לכך שחז"ל קבעו כי אדם שעושה מצווה בורא לו סניגור, ואם עושה, חלילה, עבירה, בורא לעצמו קטיגור. אלה הם השליחויות עצמן של העבירה והמצווה!
אני מתנצל על האורך, ומקווה שעניתי, גם אם בצורה מצומצמת וחלקית. אם יש לך שאלות ספיציפיות על מה שכתבתי, או בכל נושא, אשמח מאוד לקבל תגובה, גם באתר, וגם, אם אתה מעדיף בפרטיות, בחייל שלי: Moshec.s@gmail.com
ברכה והצלחה, ובשורות טובות!
גמר טוב!
משה כהן.