כמה שאלות על הציבור שלנו

שאלת הגולש

: אני בן 16 ממשפחה "דתית לאומית" ויש לי כמה שאלות על הצבור שלנו.
(א) למה החלפנו מכיפה שחורה לכיפה סרוגה הרי אנו רוצים לחשוב שאנו שומרי תורה כמו החרדים ושונים מהם רק ב"ציונות" אם כן למה לשנות?
ובמיוחד שהרב צבי יהודה אמר שעדיף כיפה שחורה אני יודע שאלו דברים חיצוניים אבל הם מעידים על הפנימיות.
(ב) למה החלפנו את ההברה האשכנזית בהברה הספרדית.
(ג) מה הביסוס לישיבות התיכוניות? במשך כל שנות בגלות לא קם דבר כזה בין גדולי ישראל?
מדוע הרבנים לא תופסים אומץ ודוחפים להקמת ישיבות קטנות ציוניות אני מאוד מזדהה עם התפיסה הדתית לאומית אבל הדברים האלו מציקים לי מאוד.
מצפה לתשובה

תשובה

לשואל, שלום רב,
יישר כוחך על רצונך האמיתי לברר את דרכך בחיים – ירבו כמותך בישראל.

א. ביחס לכיפה האם צריך שתהיה בטיב כזה או אחר – הנה, באף מקום בשו"ע לא כתוב שכיפה צריכה להיות שחורה ועשויה מזמש או מקטיפה… אם לדעתך האישית כיפה שחורה מסמלת יותר יראת שמים אז תחבוש אותה – אין זה קשור כלל לסוגיית הציונות. ועל זה דרשו הדורשים: "אל תראוני שאני שחרחורת…." בימינו יש לכך משמעות סוציולוגית ותו לא.
ב. לגבי דברי הרב צבי יהודה זצ"ל ביחס לעדיפות כיפה שחורה – עיין בשו"ת באתר "ישיבת בית-אל" שם התייחס הרב זלמן מלמד שליט"א לדברים. אגב, האם אתה חושב שהרשב"א והרמב"ם לבשו שטריימל?! הלבוש קשור בין השאר גם לאקלים וגם לתקופה. ומעשה בחסיד אחד ששתה תה לוהט באמצע הקיץ. שאלו אותו חבריו: האם כבודו לא יודע שעכשיו קיץ?! והוא השיב: זה נכון, אבל בפולין חורף….
ג. לעניין ההברה בתפילה, לכתחילה אין לשנות ממנהג אבות. אומנם בדיעבד כתוב במשנה במסכת ברכות פרק ב' משנה ג' "קרא ולא דקדק באותיותיה – יצא." והדבר אמור גם לגבי ההברה ומכיוון שאנו לא רגילים לדבר כך בשפת היום יום, אם נכריח עצמנו לעבור להתפלל בהברה זו – הדבר יפגע בכוונת התפילה. (הרב צבי יהודה זצ"ל – וראה ב"תחומין" חלק ג – דבריו במילואם) דרך אגב, ההברה הספרדית היא ההברה המדוברת בארץ ישראל לפי הרב עובדיה יוסף שליט"א. ("יביע אומר" חלק ו' סימן יא' המתיר לאשכנזי לעבור להברה ספרדית אולם ה"אגרות משה" אוסר (חלק או"ח ג' סי' ה') – עיין בשניהם באריכות) – כאמור הדבר נתון במחלוקת גדולה. להלכה – לכתחילה אין לשנות מהברת האב "אל תטוש תורת אמך" (גם אם הסבא מתפלל בהברה שונה משל האב – בשם הגר"א שפירא שליט"א ראש ישיבת "מרכז-הרב") ידוע על רב חשוב שעשה התרת נדרים כדי לשנות מהברת אביו, אולם הואיל ויש מחלוקת בכך, למעשה שאל רב. ה"איגרות משה" מביא ראייה מברכת כוהנים ומחליצה – שבסופו של דבר כל ההברות נכללות בגדר לשון הקודש שהרי לא מלמדים את החולצת ואת הכהן את כל ההברות שבעולם ולא נמנעו האשכנזים לשאת חלוצה מעדות המזרח וכן להפך. גם שאלה זו כלל אינה קשורה לציונות, וודאי שלויכוח על שפת הדיבור היום יומית יש השפעה גם על ההברה בתפילה, אולם זהו נושא הלכתי גרידא. היו – וישנם ,לאורך ימים טובים, – ת"ח ציונים חשובים המדברים בהברה האשכנזית.
ד. לגבי הישיבה התיכונית – רצ"ב קישורית למאמר הרב אליעזר מלמד בנושא באתר "הישיבה"- http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1242

ז בטבת התשסד

קרא עוד..