שלום, אני יהודי ויש לי חבר נוצרי שתמיד שואל אותי למה שלאלוהים יהיה איכפת אם אוכלים חזיר, או אוכל אחר. מה התשובה? ואם התשובה שחזיר טמא אז למה שה' יצור אותו?
תודה רבה
שלום רב!
אתחיל, ברשותך, בנושא אחר לגמרי, והוא עצם חברותך וויכוחיך עם נוצרי.
איני יודע מהי השכלתך התורנית, מהו גילך וכדו´, אך באופן כללי ויכוחים עם נוצרים הם דבר מסוכן. הדת הנוצרית הינה דת מסיונרית, ורבים הם המתחזים לידידים כדי לנסות ולהפיל יהודים תמימים בפח. לכל שאלה שישאלו יש, אמנם, תשובה ביהדות, אך אם לא עסקת בכך, ואין רב צמוד שעוזר לך, סביר להניח שישנן שאלות, כמו זו שאתה שואל עכשיו, שלא תהיה לך תשובה עליהן, וזו בדיוק מטרתם של אותם אנשים. הם מקצועיים בכך, חלקם כבר עסקו ועוסקים בכך שנים, ולכן ראוי שמי שיתווכח איתם בנושאים אלה יהיה בעל נסיון וידע דומה, מהצד היהודי…
ועכשיו לעצם שאלתך, המחולקת, למעשה לשני שאלות משנה:
1. מדוע שיהיה איכפת לא-להים אם אוכל חזיר? או במילים אחרות, האם באמת אכפת לו פרטי הפרטים של מה שקורה בעולם?
2. מדוע ישנה מציאות של רע בעולם? מדוע ברא הקב"ה חיות טמאות, יצר הרע, וכו´?
אנסה, בע"ה, לענות על שתי השאלות.
1. שאלה זו, למה הקדוש ברוך הוא מתעסק בפרטים הקטנים, שאלו כבר הפילוסופים ביוון העתיקה, ומתוך כך הגיעו למסקנה המוזרה שבגלל שהבורא כ"כ גדול וכל יכול ובלתי מוגבל, הרי שאין הוא יודע, וגם לא מתעניין, מה קורה בעולם… האם יש הגבלה גדולה מזו? אם הוא כ"כ גדול שהוא לא מסוגל לדעת, הרי שהוא מוגבל מאוד!
התשובה לשאלה זו מתחלקת גם היא לשני חלקים לפחות.
במישור הראשוני, אכן, אין זה "מזיז" לבורא עולם אם אעשה כך או אחרת. אשאל שאלה יותר חריפה: האם באמת מעניין אותו איך בדיוק שחטתי, ואם הייתה שריטה על סכין השחיטה או לא?
אז מדוע כן? משום שאנו מצווים "בכל דרכיך דעהו". אם אתאר בקצרה חיים של יהודי שומר תורה ומצוות, גם אם אינו תלמיד ישיבה או רב העוסק כל היום בתורה, זה ייראה כך (כבר כתבתי זאת פעם, אבל ככל הנראה יש צורך לחזור על הדברים):
חשוב לי לציין כי אדבר כאן בלשון "אני", לא כדי לומר, חלילה, שאני צדיק, אלא כדי להמחיש את העניין בצורה טובה יותר.
אז כך: אני פוקח את עיני בבוקר (גם אם יש חופש עלי לקום מוקדם כדי שלא אפספס, חלילה, את זמן קריאת שמע וזמן תפילת שחרית…), ומייד לפני כל דבר אחר מודה לבורא עולם על זה שהתעוררתי. עכשיו אני קם, ולפני שמותר לי לגעת אפילו בגופי, להתלבש או כל דבר אחר, עלי ללכת ליטול (שטיפה בעזרת כלי) ידיים, ואז, כמובן, לברך על כך. עכשיו אני כבר עומד. זה הזמן לברך ברכות השחר. צריך להתפנות? אין בעיה, כמובן, רק לא לשכוח ליטול ידיים מייד ביציאה, ולברך ברכת "אשר יצר". עכשיו אפשר, סוף-סוף להתלבש… רגע! קודם להוריד שרוול שמאל, ורק אח"כ ימין! וכשמתלבשים, הפוך! ועכשיו הנעליים. נכניס קודם את רגל ימין לנעל, ואז את רגל שמאל. עכשיו נקשור את השרוכים של נעל שמאל, ורק אז נשרוך את נעל ימין… עכשיו, לפני שאוכלים או כל דבר אחר, אני חייב להתפלל. הדינים כאן כ"כ רבים שאפילו לא אתחיל… עכשיו סיימתי תפילה, וגם לימוד תורה שלאחריה, ואפשר לאכול. רגע! האם זה כשר? האם לא אכלת בשר בשעות האחרונות (במקרה זה לא, כי ישנתי…)? בדקתי, הכל בסדר… יופי, אז מה צריך לברך? אני אוכל סה"כ פירות! כן, אבל יש גם דיני קדימה באכילת פירות וירקות (שבעת המינים, סוג הברכה..)…
אני יכול להמשיך כך עוד מספר דפים עד הערב. ואלה, כפי שהקדמתי, חייו של יהודי שומר מצוות, אבל יהודי פשוט, לא של רב גדול…
העקרון הוא שאיני עושה דבר בלי לחשוב האם הוא מותר או אסור, מה קודם ומה אח"כ, ואיך בדיוק במהלך העשייה. כך יוצא גם בלי שממש התכוונתי שבכל רגע ורגע אני בקשר עם הקדוש ברוך הוא! "בכל דרכיך דעהו"! כך קורה שעצם החיים מקרבים אותי יותר ויותר לא-להים!!!! זוהי עבודת ה´! ולכן זה כ"כ נצרך!
כפי שכתבתי, ישנם כאן שני מישורים. במישור השני, השאלה שלך מעידה (ואין כאן ביקורת, חס ושלום. אני יודע שלא לכך התכוונת!) על חוסר הבנה מהי מהותו של הבורא, ובעקבות כך הקטנתו. מדוע? כי השאלה מבוססת על כך שבורא עולם גדול ורוחני, ולכן מה שמעניין אותו זה הדברים הגדולים והקשר האישי איתו, "העיקר האמונה", "העיקר הכוונה", וכו´. אבל האם באמת אנו יכולים להגדיר כך את א-להים? הרי אם אנו מאמינים שהוא יצר הכל, את כל העולם הגשמי הזה, האם אין זה מעיד שיש לו גם קשר לגשמיות?! עצם הקביעה כי אלוקים רוחני, יש בה מעין "הקטנה" שלו, שכן אם הוא לא יכול להיות גשמי הוא מוגבל לתחום הרוחני בלבד, והרי אנו אמרנו שהוא כל יכול ובלתי מוגבל (אם יש לך ספיקות בקשר לכך, ישנן תשובות רבות בעניין באתר, אחת אף כתבתי בעצמי, ואוכל להפנות אותך, אך לא כאן המקום…).
אנו מאמינים כי בורא העולם הוא אינסופי, וכל בוגר תיכון יודע שביחס לאינסוף, ל-1 ול-1,000,000 ישנו אותו משקל! מכאן שלכל מעשה, ולו הקטן ביותר, ביחס לקדוש ברוך הוא ישנה השפעה בדיוק כמו המעשה הגדול ביותר!!!
ועכשיו נעבור לשאלה השניה, מדוע יש רע בעולם.
ישנן על כך תשובות רבות המשלימות אחת את השניה, אך מפאת קוצר המקום אסתפק בתשובה אחת מאוד מאוד בקצרה ועל קצה המזלג.
העולם הזה נברא כדי שהאדם יוכל להתמודד עם יצריו, ולקבל על כך שכר בעולם הבא. אם היה העולם נברא כשכולו טוב מטרה זו לא הייתה מושגת! אם היה ברור לכולם שיש בורא לעולם, והיה ברור לכולם שאסור לחלל שבת בדיוק כמו שברור (כמעט) לכולם שאסור לרצוח, לא הייתה לאדם בחירה חופשית! קיום המצוות היה אז מעשה טבעי כמו לאכול או לשתות, ואז הוא לא היה מקבל על כך שכר! משום כך, ברא הקב"ה (הקדוש ברוך הוא) מציאות של רע, ונתן לאדם את האפשרות להחליט, ולשאת בתוצאות של החלטתו. לכן יש רע, טומאה, וכו´, משום שבלי זה לא ייתכן הטוב! כבר בתורה, אומר משה לעם ישראל "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" (בראשית, ל´, יט). האם לא היה פשוט יותר לתת רק את הברכה ואת החיים?! והרי משה הוא שליחו של הקב"ה! אלא, כפי שהסברתי, שלא יכולה להיות טובה אמיתית, אם אין בחירה חפשית, שכן הטוב והרע הוא עניין יחסי! אם אין רע, גם טוב אין!
זהו, בערך. תם וממש לא נשלם… אם יש לך עוד שאלות בנושא, או שאתה מעוניין להרחיב על אחד מהנושאים שהעליתי כאן, אתה מוזמן להכנס שוב לאתר, או לשלוח לי מייל באופן אישי.
אני מתנצל על האורך, ומקווה שעניתי על שאלתך בצורה מספקת…
ברכה והצלחה!
משה כהן
Moshec.s@gmail.com
נ.ב. אם נוצרות לך עוד שאלות, בעקבות שיחותיך עם אותו נוצרי, נשמח אם תשאל אותן! אמירתי למעלה כי עצם הוויכוח אינו דבר חיובי אינה דרישה אלא המלצה בלבד!
משה
