הוריי לא מקפידים על ירק גוש קטיף. מה עליי לעשות אם אמי מכינה מאכלים מהירק הזה ואני יודעת שהיא תיעלב אם לא אוכל מהם?
שלום לך,
כל הכבוד על המודעות לענייני הכשרות, מצד אחד, ועל הניסיון לא לפגוע בהורים, מצד שני. השאיפה שלנו היא צריכה להיות לקיים את שניהם בלי שיבואו זה על חשבון זה.
ישנו כלל חשוב שאומר שאין להדר בדקדוקי מצוות על חשבון פגיעה בזולת. אך כשמדובר על עצם ההלכה (ולא על תוספת של החמרה) כאן אין היתר לעבור עבירה מחשש שמישהו יפגע. לגבי תולעים באוכל – האיסור לאכול דבר שיש בו חרקים אינו סתם חומרה נוספת, אלא איסור מהתורה שיש בו כמה לאוים. לכן יש למצוא את הדרך לפתור את הבעיה ולא לאכול סתם כך ירקות לא בדוקים (אם אימך בודקת את הירקות בצורה טובה לפי ההלכה, חבל לריב על זה- כי אז מותר לאכול אותם לפי ההלכה, וירקות של גוש קטיף זהו רק הידור. אם היא לא בודקת כלל- אז יש בעיה וכלפי זה אמורים דברינו בהמשך).
הטוב ביותר הוא שתגשי אל אימך ותנסי לשכנע אותה לקנות ירקות של גוש קטיף. אם את חוששת שנושא הכשרות רגיש אצלה, את יכולה לדבר על החובה לסייע להם בעמידתם האיתנה מול אויבי ישראל ועל המצווה לסייע להם בדבר הזה על ידי קניית התוצרת שלהם. מעבר לזה שהיא מאד איכותית וההבדל במחיר אינו גדול.
אם היא פתוחה לשמוע על נושא הכשרות דברי איתה על הבעיה הקשה באיסור תולעים ועד כמה התורה החמירה בו וכותבת שזה משקץ את הנפש. היות שגידולי גוש-קטיף הם היחידים שמוחזקים כנקיים מתולעים וודאי שעדיף לסמוך עליהם. הזמן שמקדישים להכשרה של הירקות האחרים ועל נקיונם מתולעים – לעיתים מתקזז עם העלות.
אם אימך לא תסכים לכך והיא לא בודקת את הירקות, אולי היא תסכים שאת תעשי את זה.
אם מגיעים למצב שבו הירקות כלל לא בדוקים אין היתר לאכול אותם וצריך להתחמק בתירוצים שונים ("אני לא רעבה", "לא אוהבת את זה" וכדו')- אך בדרך כלל אין צורך להגיע עד לכדי זה.
בהצלחה רבה,
שי, חברים-מקשיבים
