לא התקבלתי להדרכה בגלל נגיעה – זה נורמלי???

שלום.

שאלת שאלה טובה מאוד, שבאמת חשוב לברר אותה. איך יכול להיות שנתחשב בצדדים החיצוניים כמדד לקבלה להדרכה, והרי העיקר הוא התוכן, מה שבתוך האדם ואם כן חשוב הרבה יותר לבדוק את המידות ורוח האמונה? האם באמת אנחנו כל כך חיצוניים?
במהלך המכתב ננסה לברר יחד מהי חומרת העניין של אי שמירת נגיעה והאם אכן זוהי סיבה מוצדקת לחוסר התאמה להדרכה.

ראשית יש לדעת מהו איסור נגיעה. האם זו סתם חומרה? למעשה, באופן כללי דעת הרמב"ם היא שמדובר באיסור מהתורה, ואילו לרמב"ן האיסור [מדברי חכמים]. בכל אופן מדובר בודאי [באיסור גמור].

טוב, אז תגידי – גם לשון הרע אסור מהתורה, אז אם מדריכה מדברת לשון הרע שלא תתקבל להדרכה. אלא שיש הבדל גדול מאוד בין שתי הדוגמאות. בחורה שמדברת לשון הרע אינה רוצה בכך. היא באמת היתה רוצה להפסיק ולהשתנות, אבל זה קשה. וכך גם בשאר הנושאים שציינת – דרך ארץ, אמונה – חולשה באמונה אכן פוגעת, אבל מה שחשוב הוא שהמדריכה לא משדרת לחניכים חוסר אכפתיות, אלא אחת שהיתה באמת רוצה לדעת יותר ולהעמיק יותר את אמונתה ואת מידותיה. החניכים לא תופסים רק את מה שהם רואים כלפי חוץ, אלא את מה שמשדרת להם המדריכה מבפנים. נכון, היה הכי טוב לו כל המדריכות היו מושלמות, אבל הרי אין אדם שאין לו חסרונות. אז מה עושים? צריך להיות אמיתיים. נכון, אני לא מושלמת אבל אני רוצה להיות, וחשוב שגם אתם תרצו להיות מושלמים.
לעומת זאת, בחורה שאיננה שומרת נגיעה מראה שלא כל כך אכפת לה מה ההלכה אומרת. היא יודעת שזה אסור, אבל בכל זאת… מה זאת אומרת "בכל זאת"? זה מסר מאוד לא טוב שאסור שיהיה, וודאי שלא ראוי שהחניכים ילמדו ממנו. האם היית מקבלת להדרכה בחורה שנוסעת על אופנוע בשבת לסניף? מה ההבדל? צריכה להיות לנו שאיפה אמיתית לשלמות בהכל. לא מתפשרים, גם אם זה קשה. לא הכל אנחנו מצליחים, אבל אנחנו מנסים, משתדלים ורוצים באמת, וזה הכי חשוב. יכול להיות שאת עצמך באמת משתדלת וקשה לך, אבל בהדרכה מה שחשוב זה המסר לחניכים.

לא מדובר כאן במשהו חיצוני אלא במשהו מאוד פנימי. ואין דבר יותר פנימי מאשר צניעות. באותה מידה לא הייתי מקבל להדרכה בת שלובשת מכנסיים. אין לי שום ספק ששמירה על צניעות היא בין הנושאים הכי קשים, במיוחד כשהחברה משפיעה לרעה. ויכול להיות שההבחנה הראשונה לא ממש נכונה לגבייך באופן אישי, שאת באמת רוצה לשמור נגיעה, אבל הצניעות הזו היא האמת שלנו. הצניעות היא הסוד הפנימי שלנו: היכולת לשמור על עצמנו בטהרה, לשמור על הכוחות שלנו שלא יתבזבזו על שטויות, לשמור על הרגש האינטימי והטבעי שלנו שלא יישחק, לשמור על הנשמה שלנו שלא תיטמא. יש דבר חשוב יותר מזה?!

נקודה נוספת שדורשת תשומת לב: לכל אחד חשובה התדמית שלו בפני החברה. יש מי שמתלבשת יפה כדי שיתייחסו אליה בהתאם. יש מי שלובשת דווקא חצאית יותר קצרה כי חשוב לה שלא יחשבו שהיא באמת "דוסית". יש מי שמקפידה ללבוש שרוולים קצרים מאותה סיבה, אף שכלפי חוץ היא פשוט תאמר ש"חם לה". יש מי שמגדל שיער ארוך עם כיפה קטנה, ויש מי ששם כיפה ענקית של ברסלב. יש מי שמוציא ציציות החוצה ויש מי שלא. יש מי ששמה עדשות ולא משקפיים כדי לא להיראות "חנונית". וכו' וכו'. הכל חיצוני. אבל בעצם זה לא כל כך חיצוני, כי על פי המראה החיצוני אדם משייך את עצמו לחברה שאותה הוא מעוניין לדמות לעצמו. אם מישהי איננה שומרת נגיעה, כולם יודעים שהיא כזו, וטוב לה עם זה. בעצם היא מעוניינת לשדר – "אני לא מהחברה ה'דוסית'", "אני קולית". במלים אחרות – אני לא כל כך רוצה לשמור את כל המצוות. קשה לי אז אני קצת מוותרת לעצמי.
אני חושב שהכלל הראשון בהדרכה הוא לבוא עם עוצמה, עם ביטחון לפחות בדרך, גם אם יש קצת חולשות וקשיים לממש אותה. לכן, עד שלא תחליטי בעצמך שאת רוצה להשתנות ולהתחזק, לא בריא שתקפצי לשלב ההדרכה. חשוב שכל אחת תבחון את עצמה היכן היא עומדת ביחס לקיום המצוות ולאמונה, ורק כשתהיה שלמה עם עצמה תתחיל להדריך ולתרום. אני מאמין שיש לך הרבה כוח לשנות ולהשפיע, אבל חשוב שזה יתחיל ממך ולא מבחוץ. אולי כדאי להמתין עוד שנה, וככל שתתחזקי בשנה הזו תוכלי להשפיע הרבה יותר בהמשך וילמדו מהמעשים הטובים שלך יותר ויותר חניכים. עלי והצליחי!

אלו דברים חשובים, וטוב מאוד שאת שואלת עליהם. אשמח מאוד להמשיך לשמוע את דעתך בעניין. ובכלל, תוכלי להתכתב איתי ישירות ולשאול שאלות נוספות, ואשתדל לענות עליהן בהקדם. הכתובת שלי היא:
heziw1@gmail.com.

אני מקווה שלא הייתי קצת תקיף מידי… אבל אני לא יכול לכתוב דברים שאיני מאמין בהם.

נ. ב: אפשר תמיד – בשמחה! לפנות גם לקו הטלפון של חברים מקשיבים, ובו לשוחח ולהעלות כל נושא שרוצים, אחד על אחד. הקו פתוח בימים ראשון עד חמישי בין השעות 9 ל1 בלילה, והמספר הוא: 026518388. אנחנו מחכים לכם!