לא חבל למשוך את הקשר?

שלום רב,

קודם כל, אני מאוד שמח ששלחת את השאלה. חתונה זו החלטה משמעותית מאוד ואדם צריך להיות שלם עם ההחלטה באופן מלא. עם זאת אני רוצה לומר לך מראש, למרות מה שאני אכתוב בהמשך, שהרבה פעמים בחיים – ובעיקר בהחלטות רציניות – אנחנו לא באמת בטוחים עד הסוף… לפעמים עושים דברים באמונה ועל פי חוש הלב, ומקווים ומאמינים שדברים יצאו לטובה.
במקרה שלך אני חושב שצריך לשקול דברים יותר בזהירות. נכון שזה דיון וויכוח מה גיל החתונה הנכון, והאם להתחתן מוקדם זה דבר טוב וכו´, אבל אני אישית חושב שהכל תלוי באדם השואל ובנסיבות. לבנות משפחה זה שיקול נכון, גם לטעום עוד מהחיים ולהתפתח אישית זה שיקול נכון מאוד. חתונה אינה פתרון לבעייה של נגיעה, ואינה דבר שעושים כדי לא למשוך את הקשר, אלא *כניסה למערכת רצינית ומחייבת של זוגיות*. השאלה החשובה שאת צריכה לשאול את עצמך: האם את מוכנה ורוצה לגור עם החבר שלך? האם את מרגישה שהחיים המשותפים איתו זה דבר שיקדם את שניכם ויעמיק את הקשר ביניכם? האם את מרגישה בשלה והאם את חושבת שהוא בשל ומוכן למערכת שבה הוא צריך לדאוג לך, לפרנס ובעז"ה גם לדאוג לילדים שיבואו בהמשך? האם אתם בשלב בחיים שמאפשר לכם לעשות את הצעד הזה?
נקודה אחרונה – מה ההורים שלכם אומרים? האם הם צד בעסק הזה? הם אלה שמן הסתם יפול עליהם עול הפרנסה שלכם בשנים הקרובות. מה דעתם? האם ההורים שלך סומכים על החבר שלך ומעודדים אותך או שהם לא מביעים עמדה בנושא?

בכל מקרה, זו החלטה משמעותית, וצריך להכנס אליה עם הרבה חששות אבל בלב שלם. יכול להיות שדחיית ההחלטה הזו עד לשלב בחיים שבו תהיו יותר מוכנים מבחינה נפשית ורוחנית וגם מבחינות מעשיות אחרות (כמו אחרי צבא, ואולי עם עבודה כלשהי) – תהיה צעד מתאים. השיקול הוא, כמובן, שלך, ואם את מרגישה שאת יכולה להתמודד עם השאלות שהעלתי ומרגישה מוכנה לצעד כזה – יתכן וזה טוב. אך לדעתי האישית אם אתם במצב רגשי ונפשי שמאפשר לכם להתנתק ואולי לשוב לקשר בהמשך – זה עדיף.

בהצלחה רבה ורק טוב,
נדב
nadav.willner@gmail.com