שלום!
אני מדריכה של שבט **** (זאת השנה השניה שלי בהדרכה) ויש איתי עוד מדריך.הבעיה היא שאני לא יודעת איך להעביר פעולות…..זה נשמע מצחיק כי כבר אמור להיות לי נסיון אבל כשאני מעבירה פעולה,או אם המדריך מעביר-החניכים נותנוים לנו תחושה כאילו הפעולה משעממת ואנחנו לא מדברים אליהם בכלל…. הם אוהבים פעולות שבהם הם מופעלים ולא סתם יושבים ומקשיבים (זה מה שנראה לי) ואני לא בטוחה שאני יודעת איך עושים את זה,אני גם לא יודעת איך להתחיל לדבר איתם על דברים רציניים,עם מה להתחיל….?
אנחנו סניף קטן ובזמן האחרון הם כבר כמעט לא מגיעים אז אני פוחדת שאני מאבדת אותם וזה נראה לי אשמתי כי הסניף לא מעניין אותם כ"כ והם לא מרגישים כיף בו….הם גם לא באים לפעולות חבריא ב בערב שבת וזה עצוב לי….אני הצטרפתי ממש לבני עקיבא בכיתה ט' והיה לי ממש כיף לבוא לסניף כי המדריכים היו מגניבים וגם חבריא ב נתנו לי תחושה כיפית אבל אצל החניכים שלי זה לא ככה…
אני זוכרת שאהבתי את המדריכה שלי והיו בנות שלא התחברו אליה, אז אני מבינה אם הם לא מתחברים אליי או למדריך אבל זה ממש עצוב שאין איזה 3 חניכים לפחות שיש בהם את רוח התנועה ויש בהם רצון לבוא ולסחוף איתם את כולם….(יש לנו 15 חניכים בערך…)
אני אוהבת את חניכים שלי ממש אבל לא נראה לי שזה הדדי,נראה לי שהם היו מעדיפים מדריכים אחרים…..
אז הייתי רוצה לדעת איך אני מרימה את חניכים שלי השנה כדי שיגיעו לסניף וירגישו את מה שאני מרגישה כלפי תנועת בני עקיבא-שמחה וכיף שיש מקום כזה….
(וגם איך מעבירים פעולות….)
תודה וסליחה על האריכות,אתם עושים באמת עבודת קודש! חזקו ואמצו!
למדריכה היקרה שלום,
העברנו את שאלתך ליוסי, רכז הדרכה בתנועת העזרא וזו תשובתו:
שלום,
סמינריון הדרכה נמשך בערך שבוע, אז זה לא ממש ילך – לנסות ללמד דרך מכתב איך להעביר פעולה, אבל אני אתן לך את הטיפ הכי חשוב בעניין, וזה יענה לכמה שאלות ששאלת. אלוי זה נראה מובן מאליו, אבל כנראה שהדבר הכי חשוב כשמעבירים פעולה זה לדעת מה את רוצה לומר!
אני אפרט:
א. הנושא: קחי נושא שיש לך מה לומר עליו, ועליו תעבירי פעולה. קחי נושא שאת יכולה לדבר עליו כמה דקות לפחות, נושא שאם את מדברת עליו טון הדיבור שלך עולה – כזה שאכפת לך ממנו והוא יהיה נושא הפעולה.
ב. ההכנה: תלמדי מעט על הנושא, תרחיבי אופקים. תראי את הנושא מנקודות שונות: בעד ונגד, יתרונות וחסרונות…
ג. תחליטי מה המסר שלך הפעולה: אל תדברי על נושא באופן כללי בלבד. את צריכה שיהיה לך פואנטה למה שאת אומרת. משהו ברור שיוצא מהפעולה. מסקנה, בקשה, לקח…
ד. תמצאי איזה מתודה (דרך, שיטה) להעביר את המסר: תחשבי על דרך לומר את המסר. אמרת שהחניכים שלך רוצים משהו אקטיבי-פעיל, תעשי את זה תוך כדי משהו תוסס, לדוגמא – משפט ציבורי, והם לא חייבים לדעת שזה פעולה, אפשר לדון במשהו מעניין בלי "משחק"…
לדוגמא – אם מפריע לך שהם "קוטלים" אחד את השני:
א. הנושא: תבדקי שאת כועסת על זה מספיק, שזה מפריע לך. תארגני לעצמך על דף מקרים שבהם הם היו צריכים לנהוג אחרת ובגלל שהם התנהגו כך נגרם נזק / הפסד.
ב. הכנה: תלמדי על הנושא גם בצד הדתי שלו, גם הפסיכולוגי. תחשבי למה הם עושים את זה ואיך אפשר למנוע את זה?
ג. המסר: תגדירי מסר ברור- אל תעשו ככה למרות ש… וכך תרוויחו ש…. הדרך לשנות את מה שאתם עושים זה… ואם זה קשה אז תוכלו…
ד. מתודה: תחשבי על שיטה: סרט, סיפור, דיון, המחשה (ליצור סיטואציה בשטח ולדבר עליה)….
אם הפעולות שלך יהיו "לעניין" ברור שהם יעניינו יותר את החניכים. הם יראו את הסניף כדבר משמעותי יותר ואת תוכלי להוביל מהלכים קדימה שישנו את המצב בסניף.
בהצלחה
יוסי, רכז אזור דרום, עזרא