לא מפריע לי שאני לא שומרת נגיעה. מה לעשות?

שלום לך…
קודם כל,תרשי לי להעריץ אותך קצת!
לא קשה להבחין, דרך המילים שלך, איפה הרצון הפנימי שלך נמצא.
את אומרת שלא מפריע לך, ואת ממש נשמעת משכנעת,
אולי אפילו את בטוחה בזה.
אבל תרשי לי לפקפק בזה קצת, למה?
כי אם זה לא היה מפריע לך,
לא היית שואלת ולא היית מגדירה את זה כ´נפילה´,
ואם זה לא היה מפריע לך, זה לא היה ´מפריע לך שלא מפריע לך´..

נשמע מסובך?
אווקי, ננסה לפשט את זה קצת,
את נופלת בנגיעה, שוב ושוב,
יכול להיות שבהתחלה לא היית מודעת לבעייתיות,
ויכול להיות שידעת, ובכל זאת נפלת..
ואז מה קרה?
משהו עורר אותך, והסב את תשומת ליבך לעניין..
אבל אז מה?
גילית שיצר הרע עבד קשה עד עכשיו, הוא השריש בתוכך את ה´תובנה´, שאת בפנים, וזה אבוד.
בספר ´תשוב תחייני´ מסבירים שא´ ב´ של יצא הרע הוא לייאש אותך,
יש לו עניין שתחטאי,
והוא מוביל אותך לשם,
אך עיקר עבודתו זה ללחוש לך בשקט, שזהו, אין לאן לחזור.
והבנאדם, מאמין, הוא בטוח שעדיף להנות ממה שיש עכשיו,
מאשר להנות ממשהו אמיתי יותר.
כי כמו שאומר יצר הרע- ל´אמיתי יותר´ אין אפשרות להגיע, מאוחר מדיי.
ומכאן, עבודתו קלה בהרבה,
הבנאדם חוטא וחוטא,
בלי מאמץ גדול מדיי מצידו של יצר הרע,
הוא פשוט יושב בחיבוק ידיים, ונותן למציאות להתגלגל.
לכל אדם נורמלי, קל יותר לזורם עם המצב שלו,
כל אחד מעדיף לא להקשות על עצמו יותר מדיי, וממשיך בהרגלים שלו.
אבל את התעוררת,
ומשהו הריח לך לא טוב,
אך עם כל זה, את בן אדם.
ויצר הרע הצליח לעבוד עלייך-כמו על כולנו.
אז בואי אבהיר לך פה נקודה חשובה בתשובה,
לא משנה מה תעשי,
לא משנה כמה נמוך תרדי,
כשאת עושה תשובה אמיתית, הכל נמחל, ובטח ובטח שיש לזה חשיבות, יחודיות.
ואת יודעת מה, אני אומר לך יותר מזה,
לשמירת נגיעה שלך, יהיה ערך כפול ומכופל, דווקא, אחרי המאבק שלך.
וגם עכשיו, כשאת עוד ´רק´ שואלת.
כי הקב"ה לא מצפה מאיתנו שנהיה הכי דוסים.
הוא מצפה מאיתנו, להתקדם. להשתפר, להשתלם.
וזה אומר, שאם נולדת צדיקה יראת שמיים, ונשארת כזאת עד סוף חייך, בלי להתקדם מלימטר,
זה לא באמת שווה הרבה.
או בכל אופן,
שווה פחות מאדם, שהיה גנב, והצליח להיות אדם הגון, ישר. גם אם לא הצליח להיות הרב הראשי.
נשמע קצת נועז?
אבל ככה זה,
הקב"ה מעריך כל מאמץ, כל דמעה, כל קושי, כל רצון –להפוך לטובה יותר.
מאשר מצוות שבאות לך טבעי, שזורמות כי ככה תמיד היית.
אז אם יש לזה חשיבות?
יש לזה חשיבות עצומה, שכמה שננסה לא נצליח להבין את גדולתה.

זה ברמה המופשטת, מצד ריבונו של עולם.
ומצידך?
את מפתחת שרירים,
את תהיי חזקה יותר בנקודה הזאת, ובכלל בחיים.
למה? כי נשכת שפתיים והתאמצת.
ולא משנה כמה תפלי, את לוחמת.
וזה.. משכלל את עבודת ה´ שלך מתחת לפני השטח, איפה שלא כולם רואים.
תקחי את זה ככלל לגביי כל מאמץ שאי פעם יהיה לך בחיים.

בספר מוסר אביך הרב קוק מזכיר ש´העברה מטמטמת את הלב´,
ומה זה אומר?
שכשאדם חוטא, משהו במעשה, מטמטם, אוטם את הלב שלו.
וזה לא סתם שקוראים לחטא כך,
חטא*> מלשון להחטיא,
מחטיא=מזיז אותך טיפה טיפה, מהמטרה שלך, מהרצון שלך, מהאמת שלך.

אדם שעובר על הלכה מסוימת פעם אחר פעם, הגיוני שמשהו בו ישתפשף קצת,
כי אחרת הוא לא יכול היה לשאת את המצפון, והיה חוזר בתשובה ישר.
ואיפה הבחירה החופשית שלנו?
אז הקב"ה עטף את זה בהרגל, בשחיקה, כך שכשתחליטי לחזור בך, תעשי את זה בכל הכוח.
מה שאני מנסה לומר פה,
שהעובדה שזה לא מפריע לך, היא יותר מהגיונית אפילו, היא טבעית, כי ככה אנחנו בנויים.
ככה ה´ רוצה שזה יהיה.
אווקי,
אז זה נורמלי שנפילה לא מפריעה לך,
והבנו שזה מעולה שמפריע לך שלא מפריע לך,
ואפילו ראינו שכשתצליחי(ואפילו עוד לפניי) החשיבות של זה מטורפת,
אבל,
מה עושים עכשיו?
איך בתאכלס את מצליחה לצאת משם?
אני חושבת שהרצון הפנימי הזה שאת מחפשת, יבוא לאט לאט.
כי כמו שאמרנו, העברה עדיין קצת מטשטשת אותך מהאמת.
אז בתור התחלה,
תעשי דברים קצת יותר ´חיצוניים´,
ופה אני אנסה לתת לך שתי דרכים, ותבחרי במה שהכי מתאים לך,
הדרגתיות-
תתחילי לשמור נגיעה לאט לאט, שלב ראשון, את לא יוזמת נגיעות. פשוט תהיי פסיבית כזו. אם נוגעים בך, אל תעשי סיפור, אבל מצידך, לא תבואי ותושיטי יד למישהו.
שלב שני, כשבתוך החבר´ה באים לגעת בך, תסבירי, בהחלטיות, שאת שומרת נגיעה, בלי להתבלבל.
תבהירי –בטון דיבור, בשפת הגוף, ואפילו במילים, שזה לא איזה ג´וק, אלא-שככה החלטת, שזה סופי.
יקח זמן, וזה יהיה קשה, אבל בסוף יעריכו אותך בטירוף!
ובהמשך, גם עם אנשים שהם מחוץ לחבר´ה, תתחמקי איכשהו, ואם אין ברירה, תאמרי בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאת, שומרת נגיעה.
לפי השיטה הזאת, חשוב שזה יהיה בהדרגה, כי אם לא, את פשוט תשברי את הכלים ותזרקי הכל.
בצורה חותכת-
תגיעי יום אחד לחבר´ה שלך, ותגידי שזהו זה, את שומרת נגיעה. וכך תפסיקי.

כל אחד והאופי שלו, יש כאלה שצריכים את ה´בום´, ויש כאלה שצריכים צעד אחרי צעד.
מה שכן, לא משנה מה מתאים לך,
את חייבת להיות ברורה, ולהאמין במה שאת עושה.
אני חושבת שכדי לחזק את עצמך בקטע הזה, זה יהיה מעולה אם תקראי את הספרון ´מגע הקסם´, שם מסבירים ממש לעומק מה הכוח של נגיעה, ולמה לא כדאי לך לבזבז אותו.
כך תרגישי שיש לך גב, מול מה שלא יגידו לך..
וכמובן,
לפני הכל,
תתפללי,
תתפללי חזק, ותבקשי מה´, לא רק שיעזור לך להצליח,
אלא גם שיתן לך לכאוב על הנפילות.
שיתן לך להבין, מה את רוצה מעצמך. ואיפה האמת עומדת.
תבקשי ממנו שיוריד ממך את הקליפות האלה, שיודעות כ"כ טוב לטשטש את התחושות.
אלו שגורמות לך לחשוב, ולהרגיש, שזה לא מפריע.
תבקשי ממנו, שיחזק אותך בצעד הענק הזה שאת רוצה לעשות.

ואל תשכחי,
יצר הרע הוא שחקן מצויין, מכיר את כל הטכניקות,
הוא אפילו יצליח לשכנע אותך שוב, שזה סתם מיותר, ובמילא לא תצליחי.
אבל את יודעת מה,
אם הקב"ה מאמין בך שאת יכולה,
מצפה ממך להיות במקום אחר,
אז למה מי זה היצר הרע, שיחלוק על אבא שבשמיים?!

אל תאמיני לו,
הוא עושה את זה לכולם[;
יש בך את הכוח,
תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת,
להתקדם.
כמו שהקב"ה מצפה ממך..

שיהיה המונמון ב"הצלחה,
ליבנת(:
Livnatm4@walla.com