אני מוטרדת ומתוסכלת מכך שאני לא מצליחה להתמיד כמעט בשום דבר שאני עושה בחיים שלי – לא מבחינת עבודת ה', לא בתפילה שהפכה להרגל מעיק לצערי, אני סטודנטית שנה ג' (נותרה לי עוד שנה) ואני חושבת לעזוב את הלימודים, אני מתחילה לעבוד במקום מסויים ואחרי זמן מה נמאס לי ואני רוצה למצוא משהו אחר וכיו"ב.
חשבתי ששורש הדברים נובעים מעצלות אבל גיליתי שאני לא עצלנית, אני מוכנה לעבוד קשה מאוד אם צריך אבל אני פשוט לא מצליחה להתמיד.
בניתי לי מסגרת קבועה של לימודים, עבודה, תפילה, לימוד אמונה, שיעורים וכו' וגם אם אני מכריחה את עצמי להישאר בזה כדי להוכיח שאני מסוגלת, בפנים אני מדוכאת ונופלת לעצבות. כאילו הנפש שלי כל הזמן מחפשת ריגושים חדשים, משתעממת מהר, קוצים, וכו'.
אני לא רוצה להיות כזאת, אני רוצה להיות אדם יציב בדרך חיים שלי ובעיקר באמונה שאני חושבת שמשם הכל נובע. כלום כבר לא נעשה מתוך רגש או מתוך צורך בזה- הכל הפך אצלי להרגל יבש ומונח כעול על הכתפיים.
הגעתי לנקודה רגישה מאוד שפשוט לא טוב לי. אני ממש רוצה שהחיים שלי יהיו פשוטים, יתנהלו על מי מנוחות. אני מפחדת שזה גם יגרר בהמשך לשעמום בנישואים עם בן הזוג שלי בעז"ה בעתיד. חלילה. אבל יש בי חשש שזה יקרה ואני רוצה לעבוד על עצמי ממש כדי שלא.
אולי אני קצת מפילה עליך את זה הרב, אבל באמת שניסיתי לעבוד על עצמי שנים ואני במבוי סתום. מה אתה מייעץ לי לעשות כדי שאצליח לשמור על שגרה בריאה ומרעננת ושגם יהיה לי טוב בה?
אשמח מאוד אם תוכל לחזור אליי עם תשובה, הרב.
שנה טובה ותודה רבה מעומק הלב!
לשואלת היקרה שלום וברכה.
ראשית כל אני רוצה להתנצל על העיכוב הגדול כ"כ בתשובה. יש עומס גדול מאוד של שאלות ולכן כל תשובה מתעכבת.
אני מבינה ממך שקשה לך להתמיד. התחלת לימודים ואת לא בטוחה שאת רוצה לסיים, גם בעבודה קשה לך להתמיד לאורך זמן. גם כשהצלחת ליצור לעצמך מסגרת קבועה את לא מרגישה שלווה עם המסגרת הזאת, היא משרה עלייך עצבות. ואת דואגת מההשפעה שעלולה להיות לך כאשר תתחתני.
אז בסופו של דבר קשה לך עם מסגרת. יש לך ´קוצים´ ואת לא מצליחה להתמיד במשהו לאורך זמן.
יש שיר ידוע של זלדה על שני יסודות – הלהבה והברוש.
הברוש גבוה ויציב, שורשיו באדמה, כפוף לעונות השנה וממשיך כך לאורך שנים רבות.
ולעומת זאת הלהבה תוססת ומשתנה, דינמית ואיננה תלויה כמעט בכלום. כך גם אנשים. את כנראה דומה יותר ללהבה מאשר לברוש. חוסר היכולת שלך להתמיד הוא לא בהכרח חיסרון, אלא יכולות שונות שאת צריכה לדעת איך להוציא לפועל. את צריכה מסגרת יותר דינמית, ולעסוק בפעילות עם מתח גבוה יותר מאשר לימודים.
לא, אינני ממליצה לך לעזוב את הלימודים. בעולמנו היום אין הרבה מקום ל´להבות´ ומי שלא ידע להיות גם ´ברוש´ פשוט לא ימצא את עצמו בעולם. ויכולת ההתמדה משמעותה גם יכולת לקחת אחריות. מי מפסיק דברים באמצע הרי יש כאן מידה של חוסר אחריות.
אבל לדינמיות ולתסיסה שבך בוודאי שאת חייבת לתת ביטוי. הרי אלוקים נתן לך כוחות ובוודאי שעליך לנצל אותם.
לדוגמא עבודה שהיא בצורה של עיסוק בפרויקטים וללא מסגרת שעות קבועה כמו קומונרית או רכזת קהילה/נוער בישוב כלשהו מתאימה יותר לאנשים דינמיים יותר. וזה לא חייב להיות בתחום החינוכי-תרבותי דווקא וגם במחשבים וכלכלה יכולות להיות עבודות בצורה של ניהול פרויקטים. בכלל כל תחום הניהול הוא מקצוע דינמי מאוד. גם בתחום של ארץ ישראל מתבססים רוב האירגונים על הרצת פרויקטים אחד אחרי השני בעבודה במתח גבוה מאוד.
בתחום של הנישואים אני חושבת שאת לא צריכה לדאוג יותר מדי. גם אני בדיוק כמוך הייתי על קוצים והתקשתי להתמיד בדבר לאורך זמן, וגם אני כמוך דאגתי איך אוכל ככה להתמיד גם בבחירת הבעל לאורך זמן. אבל עכשיו אחרי שהתחתנתי אני מבינה כמה שטעיתי. להתחתן זה לא דומה בכלל ללימודים או לעבודה. אז נכון, גם בנישואים צריך להשקיע הרבה מאוד זמן ומאמץ, וגם תמיד מוסיף ללמוד על זוגיות ומשפחה. ובכל זאת זה משהו אחר לגמרי. זה משהו עצמי לגמרי, חלק ממך ממש. האם אי פעם נמאס לך להתמיד בנשימה ורצית פשוט להפסיק לנשום לזמן מה? או שאי פעם נמאס לך מהחצי הימני של גופך? מי שאת מתחתנת איתו הוא החצי השני של נשמתך. גם אם נמאס לפעמים מהמטלות הכרוכות בנישואים הרי שמהנישואים עצמם זה כמו שימאס לך לנשום.
אז נכון, צריך להשקיע כבר מעכשיו ולעבוד על המידות שלך. ובין כל זה לעבוד על יכולת ההתמדה זה דבר מצויין. אבל לעשות זאת בלי לבטל את הכוחות המיוחדים שלך. תחפשי גם משהו דינמי ולא קבוע מטבעו שאת יכולה לעסוק בו. גם ספורט או עבודה קצת יותר פיזית יכולים לעזור כאן. לא ספורט תחרותי שדורש בעצמו התמדה. זה יכול לעזור להפטר מה´קוצים´. תבחרי לעצמך גם שניים-שלושה תחביבים שכשאת מרגישה שנמאס לך מכל המסגרות תוכלי לעשות הפסקה לצאת מהמסגרת ולהתעסק בהם. כדאי גם להוסיף ללימוד התורה שלך עבודת המידות במידה וזה אפשרי לך.
אני אסיים כאן, למרות שאם את רוצה שארחיב עוד באופן כללי או בנקודות מסויימות אני אשמח מאוד, ואני מקווה שהצלחתי לעזור לך ושהתשובה לא הגיעה מאוחר מדי. אשמח להמשיך לעמוד איתך בקשר. אם תרצי תוכלי ליצור איתי קשר באימייל
adarem@gmail.com
עדה
