לא מצליחה להתרכז בתפילה

שלום מתוקה!
את לא יודעת איזה חיוך היה על הפנים שלי כשקראתי את המילים הכ"כ מתוקות שלך: "זה מה שבונה אותי בחיים רק התפילה"… אין, זה פשוט מראה על איזו נשמה גדולה את!
קורה לי מלא פעמים שכשאני אומרת בשירת הים "נשפת ברוחך כיסמו ים צללו כעופרת במים אדירים מי כמוכה בא-לים ה´ מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא שירה חדשה שיבחו גאולים לשמך הגדול על שפת הים…" פתאום אני מוצאת את עצמי בסוף קריאת שמע…
אם תלכי לאולם מלא אנשים ותבקשי ממי שלא מתרכז בתפילה להרים את היד – כולם ירימו את שתי הידיים. אולי זה לא כזה נעים להודות, אבל לרוב האנשים קשה להתרכז בתפילה.
נשמע מבאס, הא?
באסה שבמקום שבו הכי חייבים להיות בפוקוס, דווקא במצב שבו חייבים לקרוע ת´שמיים, לנצל טוב-טוב את ההמתנה הנפלאה שהקב"ה נתן לנו, הדבר שהכי מעניין אותנו זה הזבוב שעף בחדר או אם הנמלה שעל הרצפה תצליח להרים את הפירור.
ואם במקרה היה איזה יום של פתיחת הלבבות הצלחנו להתפלל בכוונה, והרגשנו שכל שערי השמיים פתוחים לקראתנו ויום אחרי התפילה שלנו נראית רחמנא ליצלן, איזה באסה זה? מרגישים ירידה בדרגה והתפילה היא כמו אוכל בלי טעם.
אולי זה בגלל שאנחנו מתפללים במקום שקצת קשה בו להתרכז, מכירה את כל אלו שמתפללות באוטובוס בדרך? זה לא בדיוק א גרויסע מציאה להתפלל ככה ולצפות לאורות בתפילה.
אולי זה בגלל המילים העתיקות שאנחנו לא כ"כ יודעים מה הפירוש שלהן, כמו "רִיבָה רִיבֵנוּ" כאילו, מה פתאום קשורה רִיבָּה לכאן? ואיזו רִיבָּה זו? תות או תפוז?
תמיד אומרים שבתפילה צריך לזכור שהקב"ה הוא לא כספומט שמוציא כסף לפי בקשה. אבל צריך לזכור שגם אנחנו לא כספומט – מכניסים כרטיס וטאדאם! אנחנו עם דמעות בעיניים וזזים בהתלהבות ובכוונה. אנחנו חיים בעולם של חול והרבה דברים מטרידים אותנו וזה טבעי שמחשבות יכנסו לנו בתפילה, במיוחד כשיש נוסח קבוע ותבנית קבועה לתפילה.
אבל למרות כל המחשבות שנכנסו באמצע, למרות שלא תמיד אנחנו מתכוונים בתפילה אין כזה דבר תפילה שהולכת פַרְש. כל תפילה היא חשובה, כל תפילה פועלת בכוח שלה, למרות שלא התרכזנו ב-100%. ואם לא היינו בריכוז היום, מחר יום חדש וזה לא אומר שלא נצליח.
בכל זאת, אפשר לנסות למנוע את חוסר הריכוז בתפילה, אני רושמת לך מה שעוזר לי וכמובן שאת יכולה להוסיף מעצמך מתוך היכרות שלך עם עצמך:
א. להתפלל מתוך הסידור עצמו ולא בעל פה. פשוט ככה יותר שמים לב למה שאומרים ואפשר פחות למצוא את עצמנו במצב שבשירת הים אנחנו מגיעים לקריאת שמע.
ב. לדאוג להתפלל במקום שקט ובלי כל מיני הסחות (לא, זה לא אומר שצריך להיות בחדר סטרילי ללא חרקים רק מקום שקט עד כמה שאפשר)
ג. כשמבינים מה אומרים, הרבה יותר קל להתרכז, לכן יש סידורים מיוחדים שמתחת לכל מילה יש את הפירוש שלה. מרוב שזה מעניין מה פירוש המילה, העיניים נמשכות לסידור בצורה טבעית ובכלל, ככה אפשר יותר להרגיש ולהבין איך המילים של חז"לינו מתאימות לבקשות שלנו.
ד. עבודה, עבודה, עבודה. הרעיון כאן הוא בכל פעם להוסיף בקודש. תבחרי חלק בתפילה שתחליטי שבו את משתדלת להתכוון. וכך בכל פעם שתרגישי שאת מספיק מתרכזת תוסיפי עוד חלק. וגם אם יהיו ימים של פחות ריכוז, פחות כוונה – לא להתייאש. זו עדיין תפילה, עם הכוח שלה, עם החשיבות שלה.
ולסיום – ר´ חיים מצאנז פעם אמר "אני מתפלל שבשעת התפילה אתפלל". אין לי ספק שהקב"ה רואה את הרצון שלך להתקרב ולהתפלל בכוונה, ובע"ה גם תצליחי.
אם תרצי לשתף עוד – אני במייל!
בת-חן
batchenoh@gmail.com