לא מצליחה להתרכז ואין לי חשק להתפלל

שלום וברכה,
רציתי לפתוח דווקא במה שאת סיימת, בתחושת העצבות שאת מתארת, הנובעת לדברייך מחוסר היכולת שלך לכוון בתפילה. רגש זה של עצבות הוא בריא מאוד ומעיד על רצון שלך להתרכז בתפילה ולהתחבר לקב"ה. דוד המלך אומר בתהילים "ואני קרבת אלוקים לי טוב", אדם בעל תחושות בריאות, חש בצורך עצמי להתחבר לקב"ה. להתקרב אליו, ולהתדבק בו. כאשר יש מניעות ועיכובים, ואנו איננו מצליחים, להגשים את השאיפה הבסיסית הזו, אנו מרגישים צער, שמעיד על החסרון הרב שאנו חשים בהתרחקות מהבורא.
העצבות והצער הם רגשות שלילים, שכן אנו, בניו של הבורא, צריכים להיות בשמחה תמיד. אמנם הקב"ה נטע בתוכנו את הרגשות הללו, שגורמים לנו אי נחת, המטרה אחת ויחידה, בכדי שנשאף לשנות את המצב של העצבות והצער. רגשות אלו נוצרו כמנוף לעליה, כנקודת מוצא שממנה צריך לעלות מעלה. רגשות אלו שקיימים בתוכך, בליווי תחושת האי נוחות הקיימת מהם, נועדו כדי שאת תגרשי אותם, כדי שאת תתאמצי לחזור לקשר היומי, הבריא והטבעי עם הקב"ה.
לבעיית חוסר ריכוז וכוונה בתפילה יש הרבה גורמים, ולכל אחד מהם פתרונות אחרים. לא ציינת בשאלתך מה לדעתך מפריע לך להתרכז, ולכן קשה למקד את התשובה לבעיה המיוחדת שלך. אבל אני אכתוב לך כמה מן הגורמים הנפוצים, ואולי תוכלי להעזר בזה.

דע לפני מי אתה עומד: הרבה פעמים קשה לנו לחוש את הקשר עם הקב"ה, דרך התפילה והסידור. מילות התפילה הישנות והדפים המקומטים של הסידור, אינם עולים בקנה אחד עם הדמיונות שלנו לאיך הקב"ה צריך ליצור איתנו קשר (את השאלה הזו, יש ששואלים בניסוח אחר, "למה יש נוסח קבוע?" או "למה יש שעות קבועות לתפילה?").
צריך לדעת לפני מי אנחנו עומדים, לא רק כדי שלא נעשה פשלות, אלא כדי שנוכל להתרומם על יד התפילה. לדעת מול מי אנחנו מדברים, ועם מי אנחנו מדברים. אז יש סיכוי שנבין כיצד התפילה פועלת וכיצד היא מקשרת אותנו לקב"ה. בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ"ח סעיף א' נפסק שלפני התפילה צריך להבין לפני מי הוא עומד: "וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים, ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש. הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם, ויסיר כל תענוגי האדם מלבו". חשיבה מוקדמת זו היא מפתח חשוב לזכות בכוונה בתפילה.

לחץ חברתי: יש שני צדדים הפוכים בבעיה הזו, א' אנחנו מכירים אנשים שמכוונים יותר מאיתנו בתפילתם, והתפילה שלהם גורמת לנו משבר, והרגשה כאילו אין תפילתנו נחשבת. ב' לחץ חברתי הפוך שצוחקים עלינו כשאנחנו קצת מתנדנדים התפילה או גורמים להתפלל חצי דקה יותר מאוחר מהרגיל. שני הצדדים הללו נגרמים מהמיקום שלנו ברמה החברתית.
יש צורך לדעת שהמדד אינו איך אנו נראים על ידי החברים, אלא מה אנו באמת. ואת הצער שלך והעצבות על התפילה, החברות לא יודעות.

חוסר הכנה: צריך להתכונן לתפילה, ולא לבוא אליה כשקורי השינה עוד מתוחים על העינים. חלק מההכנה הזכרנו כבר סעיף הראשון, וחלק נוסף הוא הלימוד מה זאת תפילה וכיצד היא פועלת. העמקה בעניני תפילה תועיל לנו לדעת איך להשתמש בתפילה כמנוף להתחברות לבורא.
לסיום אציין לך כמה תשובות שכבר נכתבו באתר שלנו, תוכלי להעזר בהם:
אני לא מצליחה להתרכז בתפילה https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=17374
קשה לי בתפילה בציבור https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=4092
איך לשלב בקשות אישיות https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=18814
ריכוז בתפילה https://www.kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=2284
כיצד לעורר את הרגש ולכוון יותר בתפילה? http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=391
איך ליישם את מה שלומדים, כוונה בתפילהhttp://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=399
קשה לי להתפלל בחופש הגדול. מה לעשות? http://www.maale.org.il/noar/q.asp?id=839
ויהי רצון שכל תפלותיך יקובלו
שמיר, חברים מקשיבים