לא מתחבר לתפילה

אורי היקר
שלום וברכה
כאשר מתגלה סתירה בין שתי אמיתות, צריך לחזור ולבחון כל אחת מהן, ולמצוא אצל מי משתיהן נפלה הטעות. אם יש לנו קושיה על ה´ יתברך, על התורה הקדושה, על דיני ומנהגי חז"ל הקדושים – סביר להניח כי משהו ´התפספס´ אצלינו. ואכן תפילה היא אחת הדוגמאות לכך כי בעבודת ה´ אין תעודות ביטוח. כל הזמן צריך תחבולות להתחדש ולהתחזק.
בקצרה על השתלשלות התפילה: מן התורה חייב יהודי לפנות אל ה´ בעת צרה (ולכמה דעות – פעם אחת בכל יום) בלשונו שלו, שלא מתוך נוסח מסויים.
בצוק העיתים, עם הזמן, הלכה הספונטניות הנדרשת ונעלמה, ולמעשה חדלו אנשים מלהתפלל. קמו חז"ל, וברוח קודשם הבינו כי יש למסד את מצוות התפילה, שאלמלא כן – יעבור יהודי את סדר יומו במקביל אל ה´ יתברך, אך בלי להפגש עמו, חלילה. כך נולד נוסח התפילה המוכר לנו (תפילת העמידה).
שני דברים עקריים רצו חכמנו: א. למסד ולקבע את העמידה מול ה´. ב. לתת לנו פרופורציות מהם הדברים החשובים עליהם נתפלל (גאולה, דעת לעבודתו יתברך, ועוד), כדי שאת המפגש הקדוש הזה לא ´נבזבז´ על דברים שוליים.

איך לא ´תתייבש´ לה התפילה, אם היא נעשית באופן כ"כ מתוכנן?

שלוש עצות בקצרה (למרות שיש עוד הרבה להאריך):
א. אפשר להוסיף נופך אישי ולהוסיף בכל ברכה וברכה תוספות אישיות לפי הצורך. הדבר מותר ורצוי ע"פ ההלכה. נראה לי שהדבר הראשון שצריך לבקש מה´ יתברך הוא על הענין הזה עצמו. "אבא, קשה לי לדבר אליך. איך זה יכול להיות? עזור לי בבקשה" וכו´. המקום המתאים ביותר לכך הוא בברכת אתה חונן לאדם דעת. מה יותר דעת מאשר קשר חי עם ה´?
ב. עצה חשוב לימד אותנו ר´ נחמן מברסלב: התבודדות. צא לשדה או למקום מבודד, פתח את פיך ודבר בסגנון חופשי, בלשון שלך, בסלנג, העיקר שיצא מן הלב. בהתחלה אולי קשה, אולי מביך, אבל באמת ממי יש להתבייש? בעל הבית של העולם תמיד שומע, תמיד מקשיב ותמיד מכחה לך.
ג. ללמוד. יש הרבה מה ללמוד על התפילה, על ה´ יתברך, על הנשמה הקדושה שלנו. תתחיל לחפש. יש ליהדות ספרות גדולה, רחבה ועמוקה רק על הנושאים הללו. ספרי החסידות מלאים כל טוב. מצא לך את האות שלך.
בחיפוש באתר שלנו תמצא עוד המון תשובות יפות עם רעיונות ועצות נוספים בעניין

אשמח להיות לעזר.

בהצלחה.

אליהו
Eyfy156@gmail.com