לא מתרגשת מכלום

שלום למדריכה!

מה שאת מתארת הוא דבר שקורה להרבה מאיתנו. לכל אחד זה מגיע בתקופות שונות, ובזמנים שונים, אבל ברור הוא שכל אחד חווה את הדברים בשלב כזה או אחר. התחושה הזו, ששום דבר כבר לא מרגש אותנו. וזה לא שלא בא לנו להתרגש, מאוד בא לנו, רק הכל מרגיש נורא סתמי וחסר חשיבות.

אני חושבת שכדי לפתור את העניין, צריך להבין קודם את שורש הבעיה. הדברים שאני אכתוב לך, הם מהנסיון האישי שלי. יכול להיות שאצלך זה נובע מסיבה אחרת, אבל בעצם "רק על עצמי לספר ידעתי" ואני מקווה שתוכלי להזדהות עם הדברים וירווח לך…
*

יש לנו בעיה. בחיי היומיום שלנו, אנחנו נוהגים תמיד לרדוף אחרי הדבר הבא. החיים שלנו הם כל כך מהירים וכל כך מלאים כל הזמן בעיסוקים ויש לנו כל כך הרבה פיתויים מסביב, שאנחנו פשוט עסוקים כל הזמן במרדף. ומרוב שאנחנו עסוקים, אנחנו לא זוכרים לחיות את ה´כאן והעכשיו´.
אנחנו כל כך עסוקים, שלפעמים יכולים לחלוף ימים שלמים, בלי שבכלל שמנו לב למה שקורה ממש לידינו. לא שמנו לב בכלל, שהימים מתקצרים, שמזג האויר השתנה ועכשיו הוא נעים יותר, חורפי יותר.
כשאנחנו עסוקים כל הזמן במרדף, אין לנו זמן להתרגש. אין לנו זמן להתעסק במה שעובר עלינו, בחוויות רגשיות כאלו ואחרות.

איך פותרים את זה? אני חושבת שהתשובה היא פשוטה. פשוט עוצרים.
זוכרים שצריך לחיות גם את הכאן והעכשיו. מדי פעם, להרים את הראש, לצאת החוצה, לשאוף קצת אויר. כן, אנחנו עושים את זה כל הזמן, אבל לא באופן מודע. תנסי מדי פעם, אפילו כל יום, לקחת כמה דקות שבהם תחשבי על כל הדברים הטובים שקרו היום. כל הדברים הקטנים האלו שחולפים לנו. תנסי לראות מה קורה לך מתחת לאף. תלמדי לחיות את הכאן והעכשיו.

ואת תראי, שכשקצת תפסיקי ממירוץ היומיום (שאין מה לעשות, אבל הוא סוחף אותנו פנימה) את תראי שיש מסביב מלא דברים קטנים ומשמחים, שאפשר לההתרגש אפילו מהם. ואין לי ספק בכלל שהם ירגשו אותך.

אני אשמח לשמוע אם הדברים הועילו לך ובכלל, לשמוע אם יש עוד דברים
סיון
sivanlax@gmail.com