פשוט לא יודעת להיות חברה. לא יודעת מה להגיד, לא יודעת מתי הן באמת רוצות אותי בחברתן ומתי הן סתם עושות כאילו וכשאני אלך ידברו עלי ויצחקו, מתקרבת למישהי ואז נפגעת ממנה. לא יודעת להראות שזה פוגע בי. לא יודעת לשתף, לא יודעת להנות ולצחוק איתן. זה ככ קשה לי! באמת לא רואה אפשרות שאי פעם ארגיש נוח בחברה, בחיים אף אחד לא יצליח להרגיש כמה זה קשה לי וכמה אני נפגעת מהן. אני ככ מתביישת, ומה שהן מוצאות לעשות זה לצעוק בלגלוג שאני לא יכולה לצפות שהן ישמעו. אם רק הייתן מראות שאתן רוצות להקשיב באמת כבר הייתן שומעות.. אבל אף פעם לא הרגשתי שמישהי מתעניינת בשלומי באמת.. והכי עצוב שזה אני אשמה בזה, לא מצליחה לא להתבייש, לא מצליחה לבקש את הקרבה הזאת שאני ככ זקוקה לה, לא מראה שזה פוגע בי היחס הזה, שזה מבלבל ומעציב אותי. לא מצליחה לחשוב שאולי אי פעם יהיה להן נחמד להיות לידי, שאולי אי פעם לא יזכרו אותי רק כשצריכים משהו..
שלום לך יקרה!
מה שלומך?
איך עובר עלייך החופש?
שתדעי לך שהמצב שאת מתארת הוא מצב שקורה יחסית הרבה לאנשים, בעיקר לבני נוער אבל לא רק להם. לא תמיד יודעים אם החברים שלנו באמת חברים שלנו, אם רוצים בקרבתנו או לא, אם טוב להם איתנו או לא. אנחנו זקוקים לחברים, כדי שיהיה מקום שנוכל לשתף ולהשתתף עם אחרים, כדי שיהיו לנו אנשים שיהיה איתם כיף ונתפתח ביחד איתם.
אז מה עושים כדי שהמקום החשוב הזה של החברות יהיה גם אצלנו? נציע כמה דברים.
דבר ראשון, בנאלי לחלוטין אבל חשוב מאד ויכול לפתור הרבה דברים בניכן. [לדבר]. לדבר עם מישהי מהחברות שאת חושבת שיש סיכוי שהיא תקשיב לך. תזמי איתה שיחה לבד ובשקט, בצורה מכובדת תנסי להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות שלה ואולי גם של האחרות. תנסי גם את להסביר לה בצורה נעימה את מה שאת מרגישה, מה ההרגשה הזו עושה לך ומשפיעה עלייך. אולי בשיחה הזו תפתחי למחשבות אחרות על החברות שלך, אולי הן לא מודעות לכך שהן פוגעות בך ובשיחה הן ´ישמחו´ לשמוע שהן פוגעות בך וירצו לתקן את היחס שלהן כלפייך.
דבר שני, יכול להיות חלופי לדבר הראשון ויכול להיות כנלווה אליו. [לנסות להתחבר לבנות אחרות שאולי לידן יהיה לך יותר נעים להיות.] אני חושבת שיש אנשים שונים בעולם עם הרגשות ומחשבות שונות מאחד לשני. לכן זה לא אומר שאם לא נעים לך ליד קבוצה אחת של בנות זה לא אומר שליד קבוצה אחרת גם לא יהיה לך נעים לידן. ולכן
כדאי לזרום ולהפתח לבנות אחרות. יש המון אנשים שלא מצאו את עצמם בחברה מסוימת אבל בחברה אחרת הם פרחו, זה מאד הגיוני שלסוג מסוים של אנשים אנחנו מתחברים ולאחר לא.
דבר שלישי, ואולי הכי חשוב מבין הדברים. אני רוצה להציע לך לנסות [לראות את המציאות באור אחר]. אולי תנסי להסתכל על חברות שלך בזווית אחרת, אולי הן פשוט בתוך עצמן ולא שמות לב, אולי הן מתוסבכות כרגע עם משהו אישי ולא יכולות להתפנות אלייך, ואת יכולה לחשוב בעצמך על דברים אחרים בחיים שלהן שיכולים לגרום לחוסר היחס שלהן כלפייך. המטרה הנלווית כאן היא לנסות לדון אותן לכף זכות, להסתכל על המעגל הכולל של החיים ולא רק על עצמך כיחידה במעגל. כי לכל אחד יש דברים בחיים שלו שמשפיעים עליו ואנחנו כצופים מהצד לא תמיד יודעים מה עובר על הבנאדם. לדוגמה, אם חברה שלי מתרחקת ממני זמן מה, לא מתקשרת, לא שולחת הודעות וכו´, יכול להיות שאחשוב מה היא כבר לא אוהבת אותי? קשה לה איתי? או שאולי אחשוב שאולי עמוס לה כרגע בחיים, אולי היא במבחנים, אולי היא בתקופה שחשוב לה להיות עם המשפחה.
העיקר כאן להרחיב את המבט ואת החשיבה, כמה שיותר שיהיו חיוביים כלפי העולם והסובבים אותך. וכמובן כלפי עצמך.
אני מקווה שהדברים יעזרו מעט. אם לא כיוונתי לדעתך, אם לא הבנתי אותך ואת הסיטואציה כראוי את מוזמנת לכתוב לי למייל שמופיע כאן למטה. ובלי כל קשר את מוזמנת להגיב על הנאמר כאן במייל.
אני מאחלת לך שבע"ה תמצאי את מקומך בחברה וכך גם את מקומך עם עצמך (כי זה הכי חשוב בעצם!)
בהצלחה רבה,
הרבה שמחה, רינת rinathaber@gmail.com .
