בס"ד
חברים מקשיבים, שלום!
ראשית תודה רבה שלכם על כל העזרה, אתם ממש מצילים אנשים, חבל שלא כל בני הנוער יודעים עליכם, אבל אנחנו מנסים להפיץ…
ת'אמת? הייתי מעדיפה שרחל- אם היא עדיין בחברים מקשיבים תענה לי, כי הכי התחברתי לסגנון של התשובות שלה.
אני לא כ"כ יודעת איך לנסח את עצמי אז אני מקוה שתביני.
אני לא אוהבת שנונתים לי מחמאות ואומרים לי תודה על כל דבר שאני עושה, להיפך, שאומרים לי זה עושה לי תחושה של למה עשיתי ת'דבר הזה? אני מתחילה להתעצבן וזה סתם מרגיז אותי האם זה טוב?
ועוד דבר, ההורים שלי לא ממש מבינים את זה, שאני לא אוהבת שאומרים לי כל הכבוד על מה שאני עושה. שאני עושה משהו לבד, בלי שאומרים לי אני הרבה יותר נהנת והכי אני נהנת שאף אחד לא יודע בכלל שעשיתי את זה. אבל איך אני אומרת להורים שלי שאני לא אוהבת את זה שהם נותנים כל הזמן מחמאות (ואני לא בטוחה אם הם בכלל חושבים ככה)?
לאחרונה, היה לי קשיים מסויימים ונראה שההורים שלי שמו לב לזה (אני לא כ"כ בקשר איתם), אז אני חושבת שהם החליטו לתת לי יותר תשומת לב, וזה ממש מעצבן- איך אני אומרת להם את זה בלי לפגוע?
בבקשה, אני מבקשת שתעזרו לי, העניין ממש מעיק עלי…
תודה רבה!!
שלום…..!
וואו…. האמת היא שזו ממש תכונה נדירה. לא לרצות לקבל מחמאות, ובכלל- לא לרצות שידעו שעשית את מה שעשית…. מעורר התפעלות.. (הלוואי על כולם).
עכשיו, רגע רגע, צריך קודם לברר מאיפה זה בא אצלך הדחיה הזו למחמאות?
ניסית לחשוב לעומק האם יש מצב בו זה לא בריא להרגיש כמו שאת מרגישה. האופציות שעלו בי הן: 1.אולי את מרגישה שאחרי שמחמיאים לך- נוצרת בך מן מחויבות לרצות אותם גם בפעמים הבאות, ואת לא רוצה את המחויבות הזו. 2.את מרגישה כמו איזה תינוקת שמחמיאים לה כדי שתתקדם ובעצם את קולטת שדר של "יופי, כל הכבוד, איך הצלחת? (לא חשבנו שתצליחי..)" וזה נותן לך הרגשה שמזלזלים ביכולות שלך.
עבור 2 האופציות האלה שחשבתי עליהן כדי אולי להסביר ל"מחמיאים" מה ההרגשה שלך ולברר איתם את הענין. חוצמזה תזכרי שאותם אלה שנותנים מחמאה הרבה פעמים ז-ק-ו-ק-י-ם לתת את המחמאה כי הם מרגישים חייבים, וזה ממש חסד מבחינתך לקבל את המחמאה ולהגיד יפה "תודה" אפילו שבעצם מבחינתך את בכלל לא רוצה וצריכה את זה.
זהו. אני מקווה שעזרתי. בכל אופן את מוזמנת לפנות שוב. רחל rachel_mt@walla.com
