לבד,טוב או רע?

שלום לך,
את שואלת שאלה מאד מעניינת וחשובה,יישר כוח.
כדי לענות עליה צריך בעצם להגדיר מהו המושג לבד.
אנחנו יודעים שאנחנו בעצם אף פעם לא באמת לבד. זאת מכיוון, כמו שאמרת, ה´ נמצא בתוכינו.הקב"ה תמיד נמצא איתנו.
אני חושבת שיש שתי מושגיים שצריך להפריד בניהם. לבד ובדידות.
לבד זה מצב פיזי נפשי שבו טוב לנו אך אין מישהו לידנו או בתוכינו. בדידות, זו הרגשה של עצב משהו פנימי שחסר.בן אדם יכול להיות בחדר מלא אנשים ומלא חברים ך להרגיש בודד בפנים.
החשיבות של להיות לבד כדי להתחבר לפנמיות לה´ או סתם כדי שהיה לנו קצת שקט היא גדולה אך אינדודואלית. כל אחד צריך ללמוד כמה לבד הוא צריך. יש כאלה שצריכים להיות לבד לעיתים יותר תכופות מאחרים, ולהפך.
לפני שארחיב על המושג "לא טוב היות האדם לבד" חשוב לדעת שגם בזוגיות, ובזוגיות הכי מוצלחת שיש לכל אחד מבני הזוג יש זמן של לבד. בתוך הביחד יש גם לבד. יותר מזאת אפשר להיות לבד גם שביחד. בצד החיובי של הדבר יש זוגות שהביחד הפיזי והנפשי שלהם מאפשר לכל אחד להיות גם לבד. בצד הפחות חיובי יש זוגות שבביחד שלהם הם בעצם לבד. זאת אומרת, הפ פיזית ונפשית ביחד אך הם בודדים בפנים.
ה´ אומר לנו שטבע האדם הוא להיות ביחד. האדם נברא צמוד לאישה. "זכר ונקבה בראם" (בראשית א כז) המפרשים מסברים,שהאדם והאישה נבראו צמודים זה לה. לאדם ולאישה לא טוב להיות לבד ולכן כל אחד נמשך למין השני.
ההמלצה היא שלא נהיה לבד במחינה פיזית, משפחתית,
ונפשית. יחד עם זאת, כאשר אנו מוצאים את הביחד, אנו צריכים להיות מחוברים לעצמינו ולאפשר אחד לשני את הלבד הנפשי שלו.
לסיכום, לבד זה טוב במינון הנכון ובדידות זה לא טוב.
טוב שאדם ידע להיות עם עצמו ולא 'יבהל' מהשקט ומכך שהוא עם עצמו,ומצד שני שיוכל להיות עם אנשים ולא יהיה מנותק מאנשים,מהחברה וכו'. לומדים לעשות זאת לאט לאט.
אני מקוה שענית לך על מה ששאלת, אם לא כיתבי ואנסה שוב
בברכה שתמצאי את הלבד ואת הביחד.
כל טוב,
elliezra@jesselson.com