לבישת כיפה במועדונים..

לק"י

לאח הקדוש!
בעיני, השאלה שלך מבטאת הרבה התלבטויות שיש אצל כולנו.
מצד אחד, מעשים שלנו שאולי מבטאים משהו שהוא לא בדיוק קידוש ה´, או לפעמים ההפך ממנו, לעומת מה שאנחנו מסמלים, ולו בעינינו, של אנשי אמונה.
השאלה שלך היא שאלה הכי אמיתית שיכולה להיות ואני חושב שכבר בתשובה עצמה יש לך תשובה.

בצד הכי פשוט היה אפשר לכתוב משהו בסגנון של:
"תראה, כאנשים מאמינים אנחנו לא מזמינים את עצמנו לעבירות ורוב הזמן אנחנו מקדישים שם שמים יותר מאשר אנחנו מחללים אותו, גם אם אנחנו מגיעים בטעות לידי עבירה".
וזה נכון.
אבל, ננסה קצת להסביר מעבר. הרי שנינו יודעים שהכיפה היא בשבילנו יותר מפיסת בד שאנחנו שמים על הראש. כפי שאמרת, היא מייצגת איזה קשר שלנו עם הקב"ה.
הקשר הזה קיים לא רק כשאנחנו מקדשים שם שמים אלא גם כשאנחנו מחללים שם שמים. ונכון, זה הופך את זה ליותר חמור, אבל זה לא סותר את זה שקיים קשר עם הקב"ה.
אפשר אולי בקלות לפתור את ההתלבטות ופשוט להוריד את הציצית ולשים את הכיפה בצד.
הענין הוא שצריך לשאול אז את מה זה פותר. הרי ברור לנו שהענין פה הוא לא רק החילול ה´ כלפי חוץ אבל, מה לגבי ההתלבטות הפנימית שהביאה אותך לשאול את השאלה?
דיון פנימי אצלך בין הקרבה לה´ לבין מה אותם עבירות בפרהסיא שמדברות אליך.
השאלה שנשארת פתוחה היא בפנים, אצלך. ואפילו בלי שתגיד ברור לי שזה מפריע לך.
מפריע לך "שאני עושה עבירות בפרהסיה … לדוגמא, אם אני הולך למועדון" כשמצד שני אתה בקשר עם הקב"ה.
לכן, גם אם זו רק חתיכת בד היא מסמלת משהו בעיניך (ולפעמים אנחנו לא שמים לב עד כמה). עצם זה שיש לך משהו על הראש (והגודל לא הכי משנה לצורך הענין), עצם זה שיש לך כיפה שמחייכת אליך בבוקר ואומרת לך "בוקר טוב" ויחד איתה "מודה אני לפניך מלך חי וקיים…" ומלווה אותך כל היום כבר אומרת משהו.
כשמורידים את הכיפה אתה בעצם אומר, גם אם זה יהיה רק לעצמך, עד פה הקב"ה. פה אתה, הקב"ה, כבר לא רוצה להיות.
הענין, כפי שאתה שם לב, שהוא כן שם אם תרצה או לא. הרי זה חלק מהסיבה שהשאלה עלתה. אם תוריד את זה אז לא ישייכו את זה למשהו דתי אך מצד שני גם לא יגידו "תסתכלו על הבחור הדתי" (כמאמרו של אורי אורבך ב"בחור עם כיפה").
אז מה עושים?
תישאר עם הכיפה כי היא, ולא רק היא, הם חלק מהשיח שלך עם הקב"ה שהיא הבסיס לכל השאלה, הרי היא נובעת מזה שאתה לא רוצה לחלל שם שמים.
אז גם אם קצת קשה, נראה לך קצת מוזר, זה הרי מי שאתה.
ועדיף ללכת עם הכיפה.
ונכון, אולי תשאל ותזעק, "מה עם חילול ה´? מה עם העבירות בפרהסיה?".
ובכן, בקטע הזה אולי התשובה היא ברורה לאור הדברים.
הרי זה לא מציאות שאנחנו רוצים ליצור לעצמנו של חטאים וכשמגדירים את זה מראש כעבירה אז צריכים לגשת ולחשוב מה עושים.
מצד אחד, המסיבה קורצת ומצד שני, הכיפה עוצרת וברור שמדובר בשאלה לא פשוטה אז אם תרצה כמה עצות, באמת בשמחה.
ואגב, מעבר לזה, אם תלך בלי כיפה זה עוד אחד שמבחוץ מסתכלים עליו ואומרים "הנה עוד מישהו שלא דתי וכנראה לא מאמין" ואולי בזה יש חילול ה´ יותר גדול.
אז אח יקר ואהוב,
אני מקוה שהדברים עזרו, אולי קצת נתנו לראות את זה בצורה טיפה אחרת.
אם יש עוד שאלה או משהו לא ברור תרגיש חופשי. תמיד נשמח לשמוע ממך.
הרבה הצלחה ורק אור וקדושה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com