לפני כמה שבועות קראתי בעלון "עולם קטן" מאמר של הרב זאב קרוב (ראש ישיבת ההסדר בקרנ"ש) שאין בתורה מצוה להאמין בה' אבל בספר "חובת הלבבות" כותב רב בעי גאון שמצוה לאמין ה' וייחודו.
איך אתה היית מיישב את הסתירה ביניהם ?
שלום לך
לא קראתי את המאמר של הרב זאב קרוב ואני גם לא יודע בדיוק מהיכן הציטוט של ´חובת הלבבות´, ולכן אענה באופן כללי.
כמדומני שחכמי ישראל מסכימים שאי אפשר לצוות אדם להאמין בה´. אי אפשר משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שאם אדם לא מאמין בבורא עולם, הרי שהוא גם לא יקבל שיש לו ציווי להאמין. מי שכבר מאמין בבורא, הרי שהוא כבר מאמין ואין מה לצוות אותו.
הסיבה השניה היא, שאמונה היא דבר כל כך פנימי שאי אפשר לצוות עליו באופן ישיר, וכפי שאי אפשר לצוות על אדם לנשום או לא לנשום, לשלוט על מערכת העיכול שלו וכד´, כך אי אפשר לצוות עליו להאמין.
בעקבות סיבות אלו, בהכרח לומר שכל מה שכתבו הראשונים שיש מצוה להאמין, כונתם, שיש מצוה לחזק את האמונה, ולשפר אותה (וכמו שאדם יכול להתאמן בפיתוח הנשימה שלו). חלק מהראשונים, כמו הרמב"ם, אף סובר שלא די להאמין אלא יש לברר את האמונה בשכל. מבחינות אלו ניתן לומר שיש מצוה להאמין.
יש גם מובנים עמוקים יותר במצות האמונה אבל הם כבר קשורים לענינים פנימיים וקבליים.
טוביה
tsbias@actcom.co.il
