שלום רב לכם, יש לי שאלה
כתוב בגמרא (בתרגום)
"ישב רבי יוחנן ודרש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על
שלשים אמות, וחוקק בהן עשר ברום עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר:
"ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וגו'". לגלג עליו אותו תלמיד, אמר:
ומה כביצת צוצלת לא נמצא – כל כך נמצא? לימים הפליגה ספינתו בים. ראה
מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים וחקוק בהן
עשר ברום עשרים, אמר להם: אלו למי? אמרו לו: עתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן
בשערי ירושלים. כשחזר מצאו לרבי יוחנן שישב ודרש, אמר לו: דרוש, רבי, ולך
נאה לדרוש* כשם שאמרת כך ראיתי. אמר לו: ריקה אלמלא ראית לא האמנת? מלגלג
על דברי חכמים אתה. נתן עיניו בו ועשאו גל של עצמות." מזה הפך אותו לגל עצמות? ממש פיזית, או שרק בעיניו של רבי יוחנן הוא היה גל עצמות?
וגם לגבי מה שנאמר בגמרא שרבי שמעון בר יוחאי ובנו כשיצאו מהמערה שרפו אנשים למה הכוונה?
שלום רב,
האמת שאני לא יודע, זה עניין שאני צריך לברר אומנם אין זה כל כך משנה נראה לי.
ייתכן שהיה פה באמת סוג של נס והוא עשאו גל של עצמות וייתכן שיש פה משהו יותר מהותי, בין כך ובין כך, מדובר בעניין כה חמור עד שאותו אדם לא היה טוב שהיה נמצא בעולם.
כמו הגמרא בשבת על אותו תלמיד שלא שמר מאשתו נידה ובגלל זה הוא מת, מסביר הרב קוק שבגלל שהוא היה תלמיד חכם והוא היה צריך להורות הבעיה הזו היתה מהותית והיתה יוצרת תורה שגויה,
כמו כן תלמידי רבי עקיבא, שבגלל בעיה מוסרית מתו ובעצם בא לומר שלא היו יכולים להפיץ תורה שיש בהם פגם כה יסודי.
בתלמידי חכמים גדולים, אם יש פגם יסודי זהו עניין של חיים ומוות, שכל תורת עם ישראל עומדת עליה ולכן זה מאוד חמור.
אני אולי אשתדל לברר את העניין בהמשך ולברר תשובה יותר מדויקת, אם זה עדיין יציק לך תפנה אלי במייל,
אבי, wolfsonavi@gmail.com
