להיות בחבורה של המקובלים – חשוב או לא חשוב?

מדהים שלא משנה באיזה גיל נהיה, אוכלת בלב השאיפה להיות במועדון המקובלים שכולם נושאים אליו עיניים מייחלות.
בגיל מסויים זה להיות מי שכולם ימכרו את אמא שלהם כדי לשבת לידו וליד חבורת המגניבים שלו בסתם שבת ישיבה ובגיל אחר אותה גברת לובשת קולקציות שונות.
כאילו אחרי 120 מה שילווה אותך לעולם הבא זה ה-2000 חברים שיש לך בפייסבוק ושמלייקיקים לך כל היום ולא תורה ומעשים טובים בלבד.
ובאמת שאין צורך לצקצק בלשון, אף אחד לא אומר שהחברה לא חשובה וכולנו מכירים את חוני המעגל שהתעורר אחרי 70 שנה והטביע פה בעולם את משפט המחץ: 'או חברותא או מיתותא'.
פשוט וקל בלי יותר מידי חפירות: או שיש לך חברים או שאתה מת!
השאלה היא איפה מרכז הכובד: בהשקעה נורמלית ובריאה שחז"ל כבר הגדירו אותה ב'קנה לך חבר'.
או שאתה לא הולך לראות בעיניים בדרך להשיג את נמבר וואן של רשימת העשה של חייך – להיות מרכז הברנז'ה למה זה מה שיתן לך את האישור שאתה שווה משהו.
נכון שיש יותר מערך להיות חלק מ.. ושיהיו לך חברים כי כשחופרים קצת מגלים שזה בא ממקום מאד טבעי ובריא ששואף לטוב וללעשות טוב.
לעומת זאת, כשהפוקוס הוא על לכבוש את תואר המגניב של השכבה או מלך השבט, כשחופרים לא הרבה, מגלים שבעצם הדברים יושבים על פחות איפה הולכים לתת לעולם ויותר על כמה מישהו הולך לצאת פה מרווח, עם אגו מספיק שבע אחרי שטרף כמויות של כבוד.
עכשיו, תבדוק עם עצמך מה המטרה שלך בחיים, מה חשוב לך לעשות, מה מתאים לך לעשות, ובזה תשקיע.
למה אנרגיות גם כשיש הרבה (וב"ה שיש הרבה!) זה עדיין משאב מוגבל – משקיעים פה ולוקחים משם, והשאלה היא במה חשוב לך להשקיע אותם בלהיות שווה או בלהיות ש-ו-ו-ה.

בהצלחה ורק טוב
חברים מקשיבים