להיות קומונרית בסניף מעורב?

שאלת הגולש

אני בע"ה שנה הבאה הולכת לשירות לאומי ואני רוצה להיות קומונרית. רציתי לשאול על העניין של להיות קומונרית בסניף מעורב- מכיוון שאתה צריך להיות בקשר רציף עם המדריכים וכן לפעמים יש אוירה בעייתית ורציתי לשאול היכן עובר הגבול בין ההלכה לתרומה הגדולה שבלהיות קומונרית בסניפים כאלו? והאם להכניס את עצמך למציאות שבה אתה עלול לקרוס?

תשובה

שלום רב.

יישר כח על הרצון לתרום ולפעול למען בני הנוער באופן הראוי והטוב.

חשוב לזכור שהמעבר בין האולפנא לשירות הלאומי, הוא בעצם מעבר הרבה יותר משמעותי

מעבר בין המקום שפחות או יותר הכתיב לך את המסגרת, למקום שבו את בעצם אחראית למסגרת.

האחריות כוללת מצד אחד, אחריות להלכה, ושהדברים יתנהלו עד כמה שאפשר לפי ההלכה. מצד שני, יש מציאות מורכבת שדורשת את ההתיחסות הנכונה שלנו.

זה ברור שעדיף שיהיה סניף מעורב, מאשר שלא יהיה סניף בכלל, וזה ברור שסניף מעורב צריך קומונרית אכפתית ויראת שמים, ולא קומונרית ש'זורקת' חס ושלום.

אין שום אפשרות לומר לך היכן עובר הגבול בין ההלכה והדברים הנכונים לעשות ובין הדברים שלא נכון לעשות אותם. אפשר רק לתת את הכללים הבסיסיים של שמירה על גבולות.

קודם כל, זה ברור שאם יש סיכון רציני ל'קריסה' אז יש לשקול האם כדאי לקבל את התפקיד. קומונרית צריכה לפעול מתוך בטחון בעצמה, בטחון בכוחותיה, ובטחון בעמדה שהיא מיצגת בסניף. זה לא אומר שאין נפילות. זה אומר, שבסניף, תמיד יש מישהו שמחזיק את הראש 'מעל המים'. שרואה את כלל המציאות ונותן מענה איכותי וטוב.

דבר שני, צריך לזכור גם להשקיע בעצמך וברוחניות שלך. מאד קל ונוח להשאב ל'קדחת העשיה', אבל לפעמים מרוב עשיה שוכחים את המטרות ואת היעדים. לכן, חשוב מאד לקבוע לעצמך 'לימוד יומי', או להקפיד על 3 תפילות ביום וכדו' בשביל שיהיה 'עוגן רוחני' במהלך כל הפעילות והעשיה השוטפת. כמובן, זה נכון גם לגבי הפעילות ההדרכתית בסניף. יש לזכור שהכל האירועים הסניפיים (כולל חודש ארגון, למשל) הם לא המטרה, אלא האמצעי – האמצעי להתחבר לחניכים, ולעודד אותם לפתח את האישיות שלהם ולעצב אותם לאור הערכים של התורה והעבודה. הקשבה אמיתית ללב של חניך או מדריכה, לעיתים מקדמת לאין ערוך יותר מאשר הטלת מטלות של צביעת סניף וכדו'.

דבר שלישי, לעשות לעיתים קרובות 'חשבון נפש' – האם עברתי את הגבולות? האם עשיתי מה שנכון לעשות. גם כאן, זה נכון לא רק מבחינה רוחנית, אלא גם מבחינה מקצועית – להסתכל לעבר מדי פעם ולבחון – האם עמדתי ביעדים שהצבתי לעצמי? האם פעלתי נכון? חשוב מאד שזו לא תהיה 'התבחבשות', אלא בדיקה רגועה וכנה האם את עומדת בהחלטות שהחלטת בתחילת הפעילות.

מעבר לזה, חשוב לזכור שני דברים מאד חשובים ובסיסיים.
א. להשתדל עד כמה שאפשר שיהיה רב לסניף. (כמובן, רב מהציבור שלנו שמכיר את הווית הסניף). זה חשוב מאד גם ליצור עוגן רוחני לסניף, וגם בשביל שיעזור במקרים של שאלות הלכתיות וכו'.
ב. להרבות בתפילה לקב"ה שיעזור לך להצליח במשימה הכל כך חשובה וכל כך מורכבת הזו, ובע"ה תזכי לתרום לעם ישראל בכל אשר תפני

ברכה והצלחה

טוביה
tsbias@Actcom.co.il

יז בכסלו התשעא

קרא עוד..