להישאר או לעזוב?

שאלת הגולש

שלום!
אצלי בסניף התחילו לעשות תנועת נוער לילדים קטנים, הבעיה שאני לא הכי מתלהבת שנכנסתי לזה, אני לא מעודדת, אני לא הכי בקטע של ילדים קטנים אני משחקת אותה. למה אני עושה את זה? כי תמיד אני הייתי רוצה להיכנס להדרכה רגילה ולא יכולתי להיכנס כי הקומונרית אמרה לי שאין שום שבט שמתאים לי, אני לא יודעת מה לעשות להישאר שם או לעזוב כי אני באה לשם בבאסה תמיד.
מה לעשות? היא רוצה שאני יישאר כי היא אומרת שאני הכי בוגרת מהמדריכים שם ובלעדי היא לא היתה פותחת את הגרעין הזה והיא השאירה לי ייסורי מצפון ובגלל זה נכנסתי. מהתחלה לא רציתי להיכנס הם אומרים לי שאני הכי בוגרת הכי רצינית וכו' צריכה להראות דוג' אבל אני גם סובלת שם אף אחד לא רציני מה אני עושה עוזבת או נשארת אני חניכת בני עקיבא כבר מכיתה ד' חשדומטית מה לא?

תשובה

שלום
קראתי את מכתבתך והבנתי שאת נמצאת מסובך ולא ברור.
צריך לדעת שבאמת לא כולם חייבים להדריך. יש הרבה דברים טובים, התנדבויות וכו´ שאפשר לעשות חוץ מהדרכה. וחשוב לדעת שערכו של האדם לא נמדד על פי אם הוא הדריך או לא. יש הרבה בני נוער טובים ומעולים שלא היו בהדרכה.
למה התחלתי בזה? כי נראה לי חשוב שתדעי שאת לא מוכרחה להישאר בהדרכה בגלל שתמיד רצית להדריך או בגלל "כולם מדריכים" ובגלל שהקומונרית לוחצת עלייך.
עכשיו, דבר ראשון תמיד צריך לדעת שאם הקב"ה שם אותנו במקום מסוים, אז זה אומר שיש לנו מטרה ועלינו מוטל לנסות לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.
להישאר או לעזוב? אני חושבת שכדאי לך לנסות להישאר, אבל לא "כפופה ובוכה" אלא להשקיע בפעולות ובקשר עם החניכים ולעשות מאמץ לשמוח וליהנות מזה. כדי כן להיות מתאימה לגיל הזה צריך להכיר אותו. תקראי חוברות הדרכה מתאימות, תשמעי רעיונות ועצות מבנות אחרות שמדריכות את הגיל הזה תעשי את מה שאת יכולה כדי שזה כן יהיה מוצלח. ובעז"ה את יכולה להצליח. אבל, אם אחרי שיעבור זמן (משהו כמו חודשיים) שבו באמת תנסי לעשות את זה כמו שצריך, תראי שמה לעשות "זה לא הולך". תעזבי אז את ההדרכה, אבל זה יהיה אחרי שניסית וראית שזה לא זה ולא מיד כשחשבת שזה לא מתאים.
תראי, הרבה פעמים נראה הכי "שווה" להדריך חבר´ה גדולים. אפשר לעשות דיונים רציניים וכו´. אני לא יודעת אם בגלל זה את מרגישה שאת מתאימה לגדולים, אבל חשוב לדעת שיש חשיבות עצומה דווקא להדרכה של קטנים. כיוון שאפשר ללמד ולהשריש בהם הרבה מידות ומחשבות טובות, שבגיל גדול הם כבר "מקובעים" וקשה לשנות את זה (אני הבנתי את זה כאשר הדרכתי בנות בכיתה ז´-ח´ והיה לא פשוט לשנות דברים שהמדריכות הראשונות הרגילו אותם להם).
תשתדלי מאד לא לחשוב כל הזמן " מה היה אם הייתי מדריכה של גדולות" ולשמוח!!!
הרבה הרבה הצלחה.
את מוזמנת כמובן לשאול שוב, על הנושא הזה ועל דברים אחרים.
חיה,
haya656@shoresh.org.il

כא בסיון התשסז

קרא עוד..