להמשיך בהדרכה או לא?

שלום לך,

כאשר עובדים עם בני אדם, נתקלים בכל מיני סוגים של אנשים וביחס שלהם.
הרבה פעמים אנחנו מצפים מאנשים שידעו להעריך את מה שאנחנו עושים וידעו לגמול לנו כמו שצריך. אך עלינו לדעת שלא כולם כמונו. לא תמיד כולם מתנהגים כמו שהיינו מצפים מהם או כמו שאנחנו בעצמנו היינו מתנהגים במקרים האלה אילו היינו במקומם. לכן, אסור לקחת קשה מדי את היחס של אנשים. נכון שזה מאוד פוגע שמתייחסים אליך בזלזול ולא יודעים להעריך את מה שאתה נותן מעצמך, אבל צריך לדעת לשים מעין מחיצה בינך לבין העלבונות ולא לתת לזה לקלקל את מה שאת עושה ואת ההרגשה הטובה שלך לגבי העניין.
מצד שני, לכל מטבע יש שני צדדים. וצריך להבין גם את הצד השני. (אני לא באה לשפוט אותך או להגיד שלא היית בסדר, אני רק רוצה לתת לך נקודה למחשבה.) כאשר נכנסים למסגרת צריך לעמוד במחויבויות שהיא דורשת. העובדים רוצים שתהיה תנועה מסודרת שתפעל בצורה מכובדת ותיטיב עם הילדים. על ידי זה שלא באים ויש חפיפניקיות יוצרים זלזול בתפקיד וגם בילדים שמצפים ומחכים לבואך ולפעולה. אפשר להבין שאולי הם פגעו בך מבלי להתכוון כי הם רצו את המקסימום במיוחד כאשר מדובר בפעולה האחרונה והם רוצים שהכול יתקתק ויפעל כמו שצריך.

כרגע הכול עוד טרי ואת פגועה, אך עם הזמן העלבון יעבור. את יכולה לנסות לבוא ולדבר עם העובדים ולהסביר להם שאת באמת משתדלת ורוצה. תסבירי יותר בפירוט את המניעים שלך שבגללם לא באת. זה יכול לעזור להבהיר את העניינים ולגמור בהרגשה טובה יותר. חבל שתגמרי שנה של עשייה בהרגשה לא טובה.

לפי מה שאני מבינה משאלתך, את דווקא כן נהנית ואוהבת את הילדים ולכן אני לא רואה סיבה למה לא להמשיך. יכול להיות שאת באמת פגועה עכשיו כתוצאה ממה שהם אמרו אבל עם הזמן ואם הגישה שלך תהיה חיובית זה יעבור ותוכלי להיכנס מחדש במלוא העצמה עם כוחות מחודשים.
צריך לזכור שכמו בכל דבר בחיים, יש עליות וירידות. לא בהכרח מה שקל הוא הדבר הנכון. הרבה פעמים מה שנכון זה גם מה שקשה. לא צריך להישבר מכל קושי שצץ. לפעמים צריך לעבור כל מיני מכשולים (וגם עלבון או פגיעה זה מכשול) על מנת להצליח ולראות בסוף תוצאות.
בכל מקרה, זאת צריכה להיות החלטה שלך. אני מחזירה לך את השאלה בתוספת של שאלות מנחות שיכולו לעזור לך להחליט מה את רוצה לעשות עם ההתנדבות בשנה הבאה.
האם את מרגישה שמיצית את עצמך בתחום ההדרכה? האם את מרגישה שיש לך עוד מה לתת לילדים? האם את מרגישה שכבר מיצית את הילדים ואת רוצה לעבור להתנדבות מסוג אחר? אם זה בתי אבות, חלוקת מזון ועוד תחומים רבים אחרים. או לא בהכרח שמיצית אלא את רוצה להתנסות גם בסוג אחר של עבודה. האם את מרגישה שיש לך כוח לבוא ולמרות הכול להראות להם שאת מסוגלת להיות בתפקיד המדריכה שמשקיעה, מגיעה ונותנת למען הילדים? אחרי שתעני לעצמך על כל השאלות תוכלי להגיע להחלטה בנוגע להתנדבות שלך.

יישר כוח על התרומה לעם ישראל ושתזכי לתרום עוד רבות .
הרבה בהצלחה בהמשך.
אני פה בשמחה לשמוע מה מתפתח,
הדס.
hadas.ste@gmail.com