להסביר לחניכה את איסור נגיעה

שלום.
אני מתנצל על העכוב בתשובה, הוא נגרם מכל מיני אילוצים שפשוט לא היתה לי אפשרות להתחמק מהם.
אני מבין מהשאלה שאין רצון להתייחסות הלכתית אלא רק לצדדים הקשורים לחיים המעשיים שלנו. אני מבקש להקדים ולומר, שאין לי איזושהי תוכנית חינוכית מגובשת, אלא רק דרך שהיא נכונה בעיני להצגת הדברים לאנשים שלא מקבלים את המסגרת ההלכתית כמסגרת מחייבת באופן אוטומטי, וגם לאלה שכן, אלא שהעיסוק בהלכות האלו הוא לפעמים הזדמנות להעשיר את העולם הרגשי והרומנטי שלנו.

ההגבלות ההלכתיות השונות שישנן בדיני צניעות, יצרו בחברה הדתית-לאומית, הבדלים ברורים בין מצבים שונים : רווקות, חברות, פרידה, אירוסין ונישואין, גירושין. הדברים נכונים גם אצל כאלה שאינם מקבלים את כל ההגבלות אך מקבלים את חלקן. למשל, גם מי שלא מקפיד על איסור נגיעה, לא יקיים חיי אישות ללא נישואין. אף אחד אינו מוכן לוותר על קיומן של ההגבלות לחלוטין, ולא בכדי.

יציבות. זהו אולי הדבר החשוב ביותר. קשר זה קשר, פרידה זו פרידה, נישואין אלו נישואין, גירושין אלו גירושין. ישנם גדרות ברורים שמפרידים בין התחומים. בכל מצב שהוא ברור מה מותר ומה אסור, אבל הרבה יותר מכך ברור מה נכון לעשות ומה לא נכון לעשות.
כאשר מטשטשים בין מצבים שונים אדם לא יכול לדעת בדיוק באיזה מצב הוא נמצא, והוא צריך להשקיע מאמצים נפשיים אינסופיים כדי לנסות להבין נכון את רגשותיו של הזולת וכדי להבין נכון את רגשותיו של עצמו. גם כשאדם מגיע למסקנות, הן אינן ודאיות, ובכל מקרה הן יכולות להשתנות בכל רגע.

היכן שלא נעביר את הגבול, ברור שצריך להעביר אותו באיזשהו מקום. אבל לא סתם נבחר נושא הנגיעה כגבול, כי במקום שבו מתחיל המגע הפיזי נכנסים יותר שיקולים של הנאה אישית, בעוד ששיקולים שכליים ורגשיים כאלה ואחרים נדחקים החוצה.

לפני תשע שנים שידרו ב"מבט שני" בערוץ הראשון תוכנית שעסקה בחנוך הדתי. באותה תוכנית הם התמקדו במספר מוסדות, ובינהם אולפנת עפרה, ובמהלך התוכנית הוצגו הרבה מאד דברים שהבנות עצמן אמרו. לעניננו, אחת הבנות שם נשאלה אם יש לה חבר, והיא ענתה שאין לה כרגע, אבל היה לה. אז היא נשאלה האם בזמן שהיה לה חבר הם נגעו זה בזו, והיא ענתה שלא, ושהם בנו עולם רגשי מאד עמוק.
הקשר בין הדברים ברור. המילים שהיא אמרה אז (וכפי שאת רואה נחרטו בזכרוני), נכונים באותה מידה גם היום, בעיקר לאור השחיקה הגוברת והולכת בערך המשפחה והמשך טשטוש הגבולות. לכן אני חושב שצריך להמשיך ולהדגיש את העקרונות של איסור נגיעה כחלק מן המערך הכולל של דיני צניעות. גם אם המאבק הזה לא יצלח בנקודה הספציפית הזו, אנשים עדיין ימשיכו, ברוב המקרים לקבל הגבלות אחרות של צניעות כדבר מחייב והכרחי שהם רוצים אותו בעצמם ואינם מוכנים להתפשר עליו. בשנים שאחרי התיכון ישנה אצל חלק גדול מהחבר'ה ירידה משמעותית ברמה הדתית (כמו שחניכה לשעבר של חבר שלי אמרה לו : "איך זה שאתה נוגע בבנות, אחרי ש א ת ה שכנעתי אותי בשיחות ארוכות לא לגעת בבנים?! " [הציטוט אינו מדויק לחלוטין]), אין שום ספק שתראי את זה גם אצל חברות שלך. אבל גם אז, התפיסה הכוללת היא שמערכת של צניעות זה דבר חיוני, וזו הצלחה אדירה בעולם שלנו היום.
תדעי שאת עושה עבודת קודש ושבטוח תהיה לה תוצאות,
בהצלחה
נדב, חברים מקשיבים
נ.ב אני מצרף קישור לכמה תשובות שלנו ושל אחרים בנושא הזה וכן את החוברת המומלצת "מגע הקסם" להורדה: לקט תשובות של הרב שמואל אליהו על נגיעה – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=21861
תשובה שלנו- מה הטעם לאיסור נגיעה- http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1939
חוברת מגע הקסם להורדה- http://olam-jew.com/word/maga.doc
נגיעה- מעבר של אנרגיה (הרב שמואל אליהו) – https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=3193