שלום,אני מדריכה את שבט הרא"ה בתנועת "אריאל", לאחרונה התעוררה אצלי בעיה ממש קשה ואני לא יודעת מה לעשות. חניכות שלי ביקשו מהמדריכה שאיתי שנעביר להן פעולה בנושא מסויים, וזהו נושא שאני ממש לא חזקה בו ואני עוברת עליו פעמים רבות, אני לא יודעת מה עדיף, להעביר להן על דברים שאינני מאמינה ומצליחה בהם שזוהי בעצם הרגשה של צביעות או מצד שני אני יכולה לא להעביר להן על זה אבל זה רק יכול לגרום להן להיכשל בתחום זה כמוני ואני לא רוצה שזה יקרה. חשבתי על האפשרות לתת למדריכה שאיתי להעביר להן את הפעולה לבד אבל אז זה יכול ליצור מן סטיגמות כאלה שהיא מעבירה פעולות מסוג מסויים ואילו אני מעבירה על דברים אחרים, וזו בעיה כי אנו אמורות להיות "ראש אחד". מה עליי לעשות?
אשמח לקבל תשובה בקרוב.
שלום רב.
את מעוררת שאלה מאד לא פשוטה, שאלה שקשה לי לענות עליה כי אני לא בדיוק יודע על מה מדובר, ולפעמים לכל דבר יש התיחסות שונה, אך בכל אופן אנסה להעלות כמה דברים בתקוה שהם יעזרו לך.
אחת הנקודות שצריך לזכור מי שמדריך היא, שהמדריך הוא לא מושלם. אכן את יש לך עוד דרך ארוכה בחיים שלך, דרך של בניה של האישיות, ושל עבודת ה'. ולכן לא אמורים לצפות ממך שאת תהיי מושלמת. אמנם הרבה פעמים חניכות נוטות לייחס למדריכה תכונות של מושלמות ומכאן גם להערצה גדולה, אך נקודה זו חשוב לסתור, חשוב לבנות את היחס בין המדרכה לבין החניכות באופן שהמדריכה היא גם כן מנסה לבנות את עצמה, ושהיא גם כן לא מושלמת. אמנם את לא מושלמת אך את מנסה להתקדם, ואת בתפקידך כמדריכה מנסה לעזור לחניכות להתקדם גם כן.
אם תשדרי נכון את המסר הזה, את מסוגלת להגיע למצב שהחניכות יעריכו אותך למרות שהן ידעו שאת לא מושלמת, וההערכה תהיה רק אמיתית יותר.
בהרבה דברים אם תנסי ללמד את הדברים, את עלולה למצוא שאת בעצמך לא מושלמת בכך, ואם כן כיצד תלמדי את הדברים, הרי את בעצם מרמה את החניכות? אך אם הן מבינות ואת משדרת להן את זה כל הזמן, שגם את עובדת על הענין, את גם כן מנסה להתקדם, ואת חושבת שהעבודה על הדבר היא חשובה, ואת שמחה שהן העלו את הנקודה, ושאת למרות שאת לא מושלמת בכך את רוצה לשתף אותן בבניה, את תצליחי בע"ה.
אפשר לדוגמא להתחיל את הפעולה בסיפור על מדריך שדיבר עם החניכים שלו על מהירות התפילה. הוא לקח קטע באורך של עלינו לשבח ונתן להם לקרוא אותו ומדד את אורך הזמן שלקח להם לקרוא, ולאחר מכן הראה להם שהוא מדד את הזמן שאמרו עלינו לשבח והמהירות היתה הרבה יותר מהירה. לאחר שבוע החניכים עצמם מדדו את העלינו לשבח של המדריך ובאו מחוייכים לחניך שאמנם הוא אומר יותר לאט מהם אך הוא גם כן אומר במהירות לא סבירה.
ענה להם המדריך, שנכון שגם הוא צריך לעבוד על זה, והוא מעולם לא היה מושלם בכך אך הוא כאשר הוא העביר הוא גם חשב על עצמו.
אמנם אמירה זו נראית כהתחמקות משאלות שאין לו אפשרות להתמודד, שכן הוא נתפס בקלקלתו, וכל ההסברים לא ישכנעו באמת. אך אם הוא בתחילת הפעולה יפתח באופן גלוי שגם הוא עובד על עצמו בכך והדברים מכוונים גם אל עצמו, ממילא כבר לא ימדדו לו את הזמן שלוקח לו לומר והוא יהיה אמיתי עם עצמו ועם החניכים.
אמנם ישנם דברים שלא טוב לחשוף לפני החניכות, ישנן חסרונות בנו שעדיף באמת שלא לעביר את הפעולה, כי המרחק בין הפעולה לבין העבודה העצמית שלך עליה הוא גדול מידי, וממילא המסר לא יהיה נכון. בדבר שהאדם לא מאמין בו הוא לא יהיה מסוגל להעביר אותו בצורה טובה לאחרים כי החניכות ירגישו שזה לא אמיתי ושזה לא פנימי אלא רק סיסמאות שאת צריכה להגיד בתוקף תפקידך.
לכן במקרה שהמרחק הוא קיצוני, ושאת לא מאמינה בעצמך או באפשרות להתקדם בתחום, עדיף שלא לעסוק בו, שלא יצא שכרך בהפסדך.
במקרה זה אולי עדיף להביא מישהו אחר שידבר על הנושא, מישהו שלא יעורר חשד של נסיון התחמקות, אלא יראה שיש סיבה להביא אותו ושזו בעצם היתה הזדמנות מתאימה להפגש עמו, להכיר ולשמוע.
שוב אציין שהואיל ואינני יודע בדיוק מה הנושא שעליו מדובר, ואיני מכיר אותך, קשה לי מאד לתת תשובה חד משמעית, ולכן אני משאיר את הענין לשיקול דעתך, ואני מאמין שתצליחי להגיע לדרך הנכונה ביותר.
בהצלחה
יצחק
