להתנדב או לא להתנדב, זאת השאלה!

הי אודיה!
תודה רבה שפנית אלינו, מקווה שאוכל לספק לך את המענה הרצוי.
לפני שאתייחס לתוכן ממש, חשוב לי להגיד שהתרשמתי מאוד מהרצון שלך לנצל את שנת הלימודים האחרונה באולפנה לצורך מעשים יותר משמעותיים ותרומה לחברה לצד התחום הלימודי. הדבר מעיד בעיניי על בגרות ודביקות בערכים ובאידיאלים חשובים מאוד, יישר כוח!

[השמינית כמקפצה]
כיתה יב´ היא השנה האחרונה במסגרת החינוכית ובהחלט מדובר בשנה מיוחדת הכוללת בתוכה השלמת בגרויות אחרונות, סיום הפרק המשמעותי כתלמידה במערכת החינוכית והכנה לקראת השנה הבאה והיציאה לחיים. בשלב הזה, בין הלמידה לבגרות במקצועות השונים, לרוב נמצא את עצמינו עם לא מעט זמן פנוי ומחפשים תעסוקה. חלק מאיתנו ינצלו את ההזדמנות לעבוד, לעסוק במשהו שהם אוהבים כמו השתתפות בחוגים מסוימים או סתם לנוח ולבלות עם חברים.
יחד עם זאת, כפי שציינת בפנייתך, ניתן גם לתעל את השנה הזו לחיפוש אחר מסגרת התנדבותית או פרויקט כלשהו המשלב תרומה לחברה. היוזמה היא מבורכת, אך חשוב לי רגע שנעצור יחד ונחשוב- השנה הזו חשובה לא פחות גם לצורך מילוי המצברים והכנה משמעותית לשלב הבא. בד"כ בשנה שאחרי יב´ רוב הבנות במסגרות הדתיות יזכו לשרת במסגרת השירות הלאומי וצלול לתוך תקופה של עשייה ותרומה למען המדינה והחברה. על כן, חשוב לוודא שהשנה הקרובה תוקדש לדברים לא פחות חשובים כמו משפחה, חברים, תחביבים, לימודים ושאר עיסוקים נפלאים שחשוב להספיק ולהרוויח בזמן הזה.
לפעמים יש לנו נטייה לרדוף אחר העשייה כאשר כמובן בבסיס המחשבה מדובר במטרה נעלית וטובה, אך כל זאת בלבד שאנחנו עושים זאת במינון הנכון ומתוך חשיבה נכונה ואמיתית. מתוך כך, אודיה יקרה, אני מציעה שתשבי עם אדם קרוב אליך שאת מרגישה שמכיר אותך ויוכל לסייע (הורים, חברה וכו´) ותחשבו יחד כיצד הכי נכון לך לפעול בשלב הזה של החיים, תוך הסתכלות על השנים העומדות בפתח. במידה ותחליטו שיש מקום לשלב בין הדברים גם התנדבות, נסו להבין יחד מה סוג העשייה המתאימה והמינון הנכון- [מומלץ להתמקד באיכות העשייה ולא בכמות].

[דרושה שותפה]
לגבי מה שכתבת על חברותייך- ייתכן כי הן בוחרות להשקיע את השנה שלהן בדברים אחרים ממה שאת מחליטה, אין נכון או לא נכון, כל אחת צריכה למלא את השנה הזו בדברים שנכונים ביותר עבורה. לצד זה, אני מבינה את תחושת ה"בודדה במערכה" שתיארת כאשר אין לך בעצם שותפה למשימת ההתנדבות שברצונך לקחת על עצמך.
ניסית לדבר איתן על זה? [ייתכן שאם תגיעי עם הצעה ספציפית להתנדבות משותפת תמצאי לך שותפות]. בנוסף, הייתי מציעה לך לנסות למצוא שותפים מסביבה אחרת- מהסניף, מהמשפחה. אולי דווקא איתם תזכי לחוות את החוויה שאת מחפשת. בסופו של דבר אם תרגישי שלא מצאת אדם שהיית רוצה לחלוק איתו את החוויה ותרגישי שמדובר בגורם מכריע מבחינתך, מותר לך להחליט לוותר על כך. מדובר בסיבה לגיטימית שעלולה להוות גורם משמעותי להחלטה וזה ברור ומובן.

[אז מה האפשרויות בעצם?]
כמובן שישנן מסגרות רבות בהן ניתן להשתלב והדף קצר מלהכיל את כולן.
בעיניי הכי חשוב ללכת עם הלב- מה שאת מרגישה שיוכל להביא את היכולות שלך לידי ביטוי או תחום מסוים שאת חושבת שתוכלי לתרום בו, הוא הדבר הנכון בשבילך ויהיה לך קל יותר להתמיד בו ולעשות זאת מתוך שמחה ותחושה חיובית.
בכל מקרה, אשמח לתת לך כמה כיוונים לחשיבה שאולי יוכלו לעניין אותך (מידע נוסף ניתן לחפש באינטרנט):
*של"פ- פרויקט של משרד החינוך ותנועות הנוער שבמסגרתו צעירים עוברים ללמוד בכיתה י"ב בערים שונות. בתי הספר בערים קולטים את קבוצות השל"פ ואחראים לתוכנית לימודיהם והכנתם לבגרות בצורה תקינה, וכן להשתלבותם החברתית בכיתה. מדובר בפרויקט מיוחד שעשוי להיות חוויה משמעותית מאוד עבור מי שמתאים לקחת בו חלק.
*התנדבות בגמ"ח מסוים באזור מגורייך לדוג´- גמ"ח שדואג לנזקקים לאריזות מזון.
*חונכות של ילדי רווחה באזור מגורייך- מפגש קבוע בינך לבין חניך או חניכה בגיל צעיר שכולל עזרה לימודית וגם פעילות חברתית משותפת.
*הצטרפות לאחת מהעמותות המוכרות שמסייעות לאנשים עם צרכים מיוחדים- "חברים לרפואה", "איל"ן" וכדו´.
אלו רק כמה דוגמאות למסגרות אפשריות אך כמובן שאת יכולה גם למצוא כיוונים אחרים ולא פחות טובים בתוך המגוון שקיים כיום.
אני מאחלת לך שמה שתחליטי בסופו של דבר יהיה לך משמעותי מאוד ויאפשר לך לסיים את שנת השמינית עם תחושת סיפוק אדירה ורק יעצים את הרצון לתרום גם לאחר מכן.
שיהיה המון בהצלחה ואת מוזמנת לפנות אלי למייל במידה ותרצי לברר עוד על הנושא.

משאת

masethm@gmail.com