להתערב עם אבא

אורין יקרה – נוגעת ללבי האכפתיות שלך מאמך והרצון העז – שאביך יעריך ויכיר תודה לאמך. כל הכבוד לך!
אני מבינה שכל ההתערבות הזו וכל הרצון להערכה אינו סתם בשביל להתערב להם בחיים אלא כדי לגרום לאווירה יותר נעימה בבית (כפי שכתבת ומשתמע מהדברים שחוסר ההערכה של אביך גורם לסיכסוכים…).
וכמובן שזו מצווה גדולה לעסוק בשלום בית וכפי שאנו אומרים בתפילה: "אלו דברים שאין להם שיעור…והבאת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאישתו.." אך באמת השאלה במקומה: האם מותר לילדים להתערב בענייני ההורים?
אני חושבת שהתשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, היא תלויה בילדים ותלויה בהורים: תלוי אם הילדים רואים באמת את הצדדים החיוביים שבהורים, מעריכים ואוהבים אותם ומתוך כך באים גם בביקורת – על מנת לבנות ולתקן, ולא מתוך התנשאות- אלא בענווה ובחוכמה איך לומר את הדברים שיתקבלו על הלב. וכן תלוי אם ההורים הם אנשים שאפשר לדבר איתם: פתוחים לקבל ולשמוע, שהרי כמו שמצווה לומר דבר שנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע.
במקרה שלך נראה לי לפי מה שכתבת שנהגת בחוכמה רבה: לא באת בביקורת ישירה ופוגעת אלא הכל נעשה בהומור, דרך התערבות- כעין משחק שהיה מקובל על אביך. ועשית הכל מתוך הערכה כנה לאימך ומתוך רצון לאוויריה חיובית ומתוך אהבה לאביך והבנה שאם אינו נוהג כנדרש פשוט אינו יודע מה נדרש ולא עושה ח"ו בכוונה להרע, כלומר בענווה ובעין טובה. אם תמיד תנהגי כך – בחוכמה נראה לי שההתערבות תהיה מבורכת ואני מאחלת לך הצלחה רבה ביכולת לשמור תמיד על האיזון הדק בין מה שמתאים ונכון לבין מה שעלול להתפרש כהתערבות ולכן- לא יתקבל וממילא- מיותר לאומרו, תוך שמירה בעקביות על עין טובה: גם לראות באור חיובי את אביך וגם את אימך ורק מתוך אהבה להעיר.
לשאלתך אם יש הלכה כזו והיכן: ודאי שיש. ראשית התורה מצווה על : "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט) ומי הוא רעך הגדול יותר מאשתך?! אז ודאי שבעל חייב לכבד ולאהוב את אשתו כפי שהוא אוהב את עצמו ממש. וכפי שכותב הרבה אבינר בספרו 'ואהבת לרעייתך כמוך': ש- "ואהבת לרעך כמוך" היא כותרת כללית. זה כלל גדול בתורה הכולל: כיצד לעזור, כיצד לדבר, איך לא להעליב, איך לשמח וכו'." ( עמ ' 17)
בנוסף ישנה הלכה מפורשת ברמב"ם : "וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רגזן" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות ט"ו י"ט).
וכן ידוע הפירוש על הפסוק: "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח"(דברים כ"ד/ ה') – שנקי יהיה לביתו- שנה אחת אבל "ושימח את אשתו"- זה לא רק שנה אחת זה לכל החיים ומה יותר משמח אישה מאשר הערכה וכבוד שרוכשים לה.
 לסיכום: ודאי שאת זו שמנצחת בהתערבות, אך גם בהביאך את התשובה לפני אביך- היזהרי ועשי בחוכמה, כדי שהדברים יתקבלו על הלב ולא שיראה בך "אויב" שמנסה להנחית את מעמדו בפני אימך בבית. (אגב- הלכה אחת אח"כ ברמב"ם כותבת שעל האישה להסתכל על בעלה כמלך וכו…)
יש לי גם רעיון שאת יכולה לשקול אם ליישם אותו – רעיון שיעזור לך עוד יותר לא לפגוע באביך כתוצאה מההתערבות: תאמרי לו שכיון שאת הבת שלו, ואת צריכה לכבד אותו, את מתנדבת להניח את הצלחות שלו בכיור – במקומו… כמובן את לא חייבת, אם בא לך.

אם את עדיין רוצה לשאול עוד דברים תוכלי לשלוח לי ישירות לאימל: yaeldudi@walla.co.il
אני מאחלת לך שתהיה לך הרבה הצלחה ותבורכי על נכונותך להשכין שלום!
יעל, חברים מקשיבים.