להתפלל כשעצובים?

שלום רב,

השאלה שלך מנוסחת בצורה מעניינת. אני הייתי שואל האם הוא [חייב] להתפלל בכל זאת, ואת שואלת האם [מותר] לו להתפלל… זה מעיד על כך שלדעתך אסור לו להתפלל ואת רוצה לדעת האם זה בכל זאת מותר. אני חושב שאפשר להסתכל מנקודת מבט נוספת – למרות מצב הרוח הקשה, אדם נדרש לנסות ולעשות את המיטב שהוא יכול ולהתרכז בתפילה, בראש ובראשונה, כי הוא חייב.

השו"ע כותב כי בימינו אדם לא חוזר על התפילה אם הוא לא התכוון, כי היום אנחנו חלשים וכנראה שגם אם יחזור לא יכוון כמו שצריך. כוונה בתפילה, ובעיקר במצבי רוח של עצבות, היא דבר קשה, אבל צריך מאוד להשתדל להתחזק ולהתפלל בכל זאת.
מעבר לכל זה אני אישית מרגיש שהתפילה, אם היא נעשית בריכוז ובכוונה, יכולה דוקא לתת לאותו אדם עצבני ומתוח גם שקט נפשי ושלווה. התפילה יכולה לחזק ולהרגיע. עדיף לא לוותר על התפילה, אלא לנסות ולמצוא את היפה והמרגיע שבה, כדי לקיים את המצווה כמו שצריך וגם לצאת מן העצבות אל השמחה!
דרכים למצוא שמחה יש הרבה, ואחת הטובות שבהן היא זו שמגלה לנו ר´ נחמן בלקוטי מוהר"ן תורה רפ"ב – למצוא נקודות של זכות ואור בעצמך, ולשמוח מהן. כי באמת יש טוב פנימי בכל אדם, וצריך רק לחפשו כדי למצוא ולשמוח.
ראי גם קישור לשיעור על השמחה בעבודת ה':
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=69