בס"ד
שלום כבוד הרב.
יש לי חברה שאני מרגישה שהיא צרת עין כלפיי. אלא שהיא בחורה לא דתיה, ואני יודעת שאני מספקת לה הרבה זיקה לעולם האמוני-דתי.
מצד אחד קירוב לבבות, מצד שני "שלך קודם לשל אחרים".
ר' נחמן מדריך להתרחק מאנשים צרי עין, ואף בספר הרפואות שמבוסס על דבריו נאמר שעדיף ללכת בדרך ארוכה יותר ולא להיפגש באדם שעינו רעה בשל אחרים(כך הדבר זכור לי).
אותה חברה אמרה מספר פעמים דברים שהפליאו אותי.
לדוג': אחרי שהיא החמיאה לי רבות על עניין מסויים, היא סיימה כך
"למה זה מגיע לך בכלל, מה עשית בשביל זה".
אולי הנימה היתה יותר קשה מהדברים.
עכשיו היא מתקשרת אליי ומעוניינת לבוא לבקרני בשבת. אני לא יודעת מה לעשות.
האם עליי להתנתק ממנה?
תודה לכבוד הרב
שלום וברכה!
אני חושב שאת צריכה לחשוב שניה, מהיכן הגיעה הצרות עין הזאת? מאיפה לחברה שלך כזאת צרות עין?
אני חושב שהתרבות של היום מחנכת לכך לצערנו הרב, הכל צריך להיות ´שלי´. הכל ´אני´. וממילא כשיש רק ´אני´ אין ´אתה´ ואין ´אתם´ וודאי שאין ´אנחנו´. ולכן הצרות עין מגיעה ממקום שהנפש מנסה להיות כמוך אבל בעצם לא מצליחה.
אני חושב שכן כדאי לך לשמור על קשר איתה, אדרבה, אמרת שהיא רחוקה מהקב"ה אז מי יקרב אותה אם לא את? זה פיקוח נפש במובן האמיתי. יש פה נפש שזקוקה לך.
אז נכון שזה קשה, וזה מעציב שכל הזמן מסתכלים עליך בצורה כזאת.
אבל דרך ההתמודדות צריכה להיות בדרך אחת- ´שמחה´.
אם תחייכי אליה, תאהבי אותה ותשמחי אותה ואיתה. שהיא גם תשמח היא לאט לאט תבין מה היא שמחה אמיתית.
ומהי באמת? "איזהו העשיר השמח בחלקו" בדיוק ההפך מצרות עין.
וככל שיותר תלמדי אותה על מידת השמחה ממילא פתאום הצרות תעלם בעז"ה…
אני מקוה שזה עזר ואשמח להמשיך לעזור במה שאוכל במייל שלי
elchananshmuel@gmail.com
כל טוב ברכה ושמחה!
אלחנן.
