שלום כל חי'י בערך נלחמתי בעצבות ניסיתי להפוך את עצמי את עצמי לבן אדם שמח וכו' השנה הי'ה לי ממש קשה בקשר לזה ונכנסתי לעצבות קשה, והכי מעצבן לא ידעתי מה מקורה אז נלחמתי הגיע אלינו לסניף בנ"א שהציג את עצמו כבנ"א של עליות ומורדות בנ"א עם עצבות שאיתה הוא נוהג אפילו לזרום ולטענתו מי שככה יגיע לשמחה רק ע"י כך שהוא יחוה את העצבות(דיברתי איתו לבד) ואני כ"כ לא יודעת אני ראיתי לאן הובילה אותי העצבות ומצד שני-אולי זאת הדרך לזרום פשוט? האם עצבות זה שטן? יצר הרע? או שזה פשוט רגש שאנשים מסוימים חווים? לחקור את העצבות?איך צריך לנהוג?
תודה רבה רבה אני כ"כ מקוה שתבינו.
שלום רב!
אשתדל לענות באופן תמציתי, ומקווה שתצליחי להוציא מהמילים המועטות את המירב.
ברמה האישית, אני חושב שניתן להזדהות מאוד עם ההרגשה שאת מרגישה. כל אחד בחיים עובר כל מיני תקופות של עצבות, של משברים, של ירידות. ולכל אחד מתאימה דרך התמודדות שונה.
גם ביהדות ישנן גישות שאומרות שהעצב הוא השטן, ועלינו להילחם בו ולהיות בשמחה תמיד, ויש כאלה שמקבלים את העצב כדבר הכרחי לקראת העליה שבדרך.
באופן אישי אני חושב שקשה מאוד לדרוש מהאדם להיות שרוי בשמחה תמידית, הייתי אומר שזה כמעט על אנושי. עם זאת כמובן שזו שאיפה יפה וטובה להשתדל להיות שמח כמה שאפשר.
אני בהחלט לא סבור שצריך "לעשות דוקטורט" על העצבות, ולהתחיל לנבור בה, לראות מה יסודה וכו'. ישנם אומנם מועדים, הן לאומיים, והן אישיים שאנו מצווים להיות עצובים, להיות באבל. אך באופן בסיסי אני חושב שככלל צריך להשתדל להוריד ראש בתקופות שכאלה, ולנסות לעבור אותן בשלום, בלי משקעים שיעיבו על העתיד ועל המשך החיים הנורמליים.
מקווה שהועלתי ולו במעט, ושתצליחי בעזרת ה' לעבור את רגעי במשבר מהר וטוב ככל האפשר.
בהצלחה
אביעד, חברים מקשיבים
aviad@makshivim.org.il
