לחיות ולעבוד את ה'- באמת!

שלום לך
דבר ראשון, לרצות בעל צדיק זה דבר טוב מאוד. להשתדל להיות ראויה לבעל צדיק זה דבר אפילו מצויין. אז אפשר להסתכל על זה שאת עושה דברים לא מתוך אמונה אלא מתוך אינטרס – את רוצה בעל צדיק. אבל רגע, בואי נעצור. לרצות בעל צדיק, זה לא בא מתוך אמונה? זה אפילו דבר מאוד בסיסי בעבודת ה´, זה לרצות לחיות חיי תורה, לרצות בית שבו מקפידים על קלה כבחמורה. אז מעכשיו את בעצם יכולה להגיד שאת רוצה להדבק בה´, ולכן את רוצה בעל צדיק, ולכן את עושה הרבה דברים כדי להיות ראויה לכך.
לגבי הענין השני – את צודקת מאוד, וזאת היתה מעלה גדולה בהרבה לעשות את הדברים בלי לחשוב על איך אני נראה ומה יגידו. מצד שני, לא לעשות מעשה טוב, רק בגלל שזה בא מגאווה, כשאת יודעת שמסתכלים עליך, זאת עצה של היצר הרע. בספרים על עבודת המידות, אחד מהרעיונות איך להתחזק במידות, זה להשתמש במידת הגאווה.
לדוגמא: קשה לך להתפלל? אבל כשאת נמצאת ליד אנשים את מתפללת יותר בדבקות כדי להראות "דוסית"? אם כך תשתדלי להתפלל ליד אנשים וכך תפללי טוב יותר. כאן את למעשה משתמשת במידת הגאווה כדי להקפיד על מצוות.
ואיך עוברים את המחסום הזה – להתחיל לעשות את הדברים בלי להזדקק למידת הגאווה? ראשית כל בעל ספר החינוך כותב "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". את עושה את הדברים, בהתחלה בגלל שמסתכלים עלייך, ולאט לאט לבבך ימשך אחרי המעשים, ואת תתחילי לעשות אותם גם בלי שיסתכלו עליך. דבר שני שאפשר לעשות זה ללמוד. יש מצווה מסוימת שאת מרגישה שאת חלשה בה? משהו שאת מקפידה עליו רק כשמסתכלים עליך? תלמדי על המצווה הזאת. על העומק הפנימי שלה, על האידיאלים הגדולים שעומדים בבסיסה של אותה מצווה.
קחי לדוגמא את מודה אני בבוקר. אחרי שלומדים על כל הרעיון הגדול הזה, לקום בבוקר להודות לקב"ה מתוך אמונה גדולה בו, מתוך שמחה על עוד יום שהגיע ואפשר לעשות בו כ"כ הרבה. פשוט אי אפשר לקום בבוקר בלי לומר מודה אני אחרי שלומדים את כל זה.
יישר כוח גדול על הרצון להתחזק, ואני מאחלת לך שתצליחי באמת להתקדם בעבודת ה´ שלך.
עדה
ada@jct.ac.il