לחיות חיי אידאליים ותורה

שלום לך!
סליחה על העיכוב במתן התשובה.
ראשית חשוב לי להגיד לך כל הכבוד על שאילת שאלה כמו זו שרואים שיש בך רצון לחיות חיי [תורה] ולעשות הכי טוב בכל תחום אפשרי.
באמת, ההתמודדות הזו היא לא קלה – חיי הלכה או הלכה ואידאלים (ערכים).
ברור שגם מי שחי חיי אידאלים רוצה לחיות חיים שהם על פי ההלכה.
אז מה הסתירה? שלפעמים נראה שהאידאלים (ערכים) סותרים את ההלכה, או אולי אפילו באים על חשבון ההלכה.
ברור שיש לכל אחד מאיתנו את השאיפה לעזור לכל אחד, סוג של אידאל (ערך) שאנחנו מקווים שיש לכל אחד. מה הסיבוך פה?
שההבחנה בין אידאל (ערך) להלכה אולי לא ברורה. למה הכוונה?
האם כשאני עוזר לעניים אני מקיים מצווה או אידיאל (ערך)?
טוב, אז אולי זו דוגמא לא מסובכת, אז נביא באמת דוגמא מתוך השאלה – צבא/מלחמה.
האם זה אידאל (ערך) או הלכה?
כשמסתכלים בספר החינוך מוצאים שאחת המצוות, מצווה תכ"ה, נוגעת במה שנקרא מלחמת מצווה – מלחמה שבה אנו נדרשים להגן על עם ישראל או מדינת ישראל (וזה גם קשור למה שנקרא "עזרת ישראל מיד צר").
אם זו מצווה זה גם אומר שיש פה צד הלכתי, לכן אם אני מתגייס לצבא השאלה היא האם אני מקיים מצווה או אידיאל (ערך)?
כמובן, אפשר להראות את זה גם בשאר הדוגמאות בשאלה, אבל מה בעצם אנחנו רואים מזה?
האידאלים, אותם ערכים שהזכרת, הם לא חלק נפרד מהתורה אלא הם מממש חלק מהמצוות.

פה אנחנו בעצם חוזרים למה שכתבנו בהתחלה – חיי תורה.
ההלכה היא חלק מהתורה ולא כולה – ב"ה יש גם הרבה אמונה, מוסר והשקפה שאנו לומדים מתוך התורה.
ברור שלוקח זמן להפנים את זה, אבל ההבנה הזו שבאמת האידאלים, אותם ערכים שהזכרת הם באמת חלק מהתורה ויש בהם גם צד הלכתי לא קטן, וזה בעצם מעלה לנו אולי סימן שאלה חדש.

[מה עושים עכשיו?]
הבירור הגדול הזה הוא בירור שיש לך. מה בוחרים לעשות מכאן זו כבר שאלה חדשה.
ונענה על זה לפי אחד הפירושים היותר ידועים לאמירה המפורסמת של רבי חנניא בן עקשיא (מכות, פרק ג´, משנה ט"ז) "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר (ישעיהו, פרק מ"ב, פסוק כ"א) ה´ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
כשקוראים את זה זה נראה מוזר – מדוע הקב"ה נתן לנו תרי"ג מצוות, איך זה מזכה אותנו אם הוא נתן לנו כל כך הרבה? שיתן מצווה אחת ודי!
נתחיל בזה שאנחנו אומרים שאנחנו רוצים לקיים תרי"ג מצוות, למרות שלא כולנו כהנים, שאנחנו לא רוצים שמישהו יזדקק למצוות ייבום וחלציה או השבת גזילה וכד´ אז למה אומרים את זה?
כי בשאיפה אנחנו רוצים לקיים את התורה בשלמותה ולא תמיד זה קל.
אם היה מצווה אחת אז אולי היינו נכשלים בה, ואז מה? עברנו על התורה כולה בבת אחת!.
זה בוודאי לא המצב הרצוי, אז ה´ הרבה לנו תורה ומצוות.
הריבוי הזה זה גם אפשרות בשבילנו להתעמק במצווה אחת ולדקדק עליה ביותר – להיות הדייקנים או המחמירים הכי גדולים במצווה הזו.
זה לא אומר שבשאר המצוות שאני מקל בהם אני לא מקיים את התורה – מקיים ועוד איך, אבל פה בחרתי ממש להביא את עצמי למדרגה גבוה יותר.
פה אנחנו בעצם פוגשים את מה שהזכרת למעלה – חיי הלכה וחיי הלכה ואידאלים.
איך אני בוחר לחיות את חיי התורה בחיי?
האם רק בהלכה ומדקדק ומחמיר שם המון, או בוחר לחיות חיי תורה ברוחב.
אגב, זה לא סותר שאם חיים חיי תורה ברוחב גם בוחרים מצווה מסוימת לדקדק בה ביותר.
יש שיבחרו בהלכות קריאה בתורה, ויש שיבחרו במצוות התלויות בארץ, ובהם גם יישוב הארץ.

[לסיכום]
ראינו שהאידאלים והערכים הם גם כן חלק מהתורה וההלכה ולא נבדלים ומתוך זה הגענו לשאלה – מה בוחרים לחיות?
רק חיי הלכה או חיי הלכה ואידאלים? איך נראים חיי התורה שלנו?
מה הפועל היוצא שלהשאלה הזו?
ברמת האידאל, ולא איך שזה קורה בפועל, לצערנו, חרדים אינם "דתיים/הלכתיים" יותר מהציונות הדתית. כל ציבור כזה פשוט מתמקד בהיבט אחר. החרדים בעיקר במצוות הפרטיות בעוד הציונות הדתית מנסה לקיים את כל האידיאלים, כולל אלו של העם והמדינה.
מצד שני, חשוב להזכיר שלא כל אחד מצליח לחיות את החיים בחומרות הכי גדולות, ודאי לא בהתחלה, ולכן האדם הפרטי בציונות הדתית לפעמים בוחר מספר מצומצם של דברים בהם הוא משקיע יותר מרץ וזמן (אבל ממש לא זונח תחומים אחרים בהלכה ושואף ולקיים כמו שצריך ואולי גם בהידור רב).
ברור שיש פה דבר גדול שעוד צריך להעמיק בו, ואם יש רצון וצריך נעמיק בזה עוד, רק נזכיר לפני סיום שבאמת התורה שלנו היא תורת חיים.
ההלכות יורדות עד לפרטים הקטנים ונוגעת בכל מרחבי החיים, ולא סתם.
יש פה אמירה מאוד גדולה ואני חושב שצריך לשאול, כשאנחנו בוחרים את דרכנו התורנית, איך האמירה הזו מתבטאת גם בחיים עצמם ולא רק ברמת האמירה.

אני מקווה שתשובה זו עזרה לך ומאחל לך שתימצאי את התחומים בהם תועילי ותהני ביותר.

לכל שאלה, הבהרה או כל דבר אחר את מוזמנת לפנות אליי למייל orenlass@gmail.com