לחץ, סובלנות ועצבים

שאלת הגולש

שלום 🙂
יש לי שאלה שרציתי לשאול כבר זמן רב,
אני מטבעי בנאדם שמתעצבן יחסית מהר, ובנושאים מסויימים אני אפילו מגיעה למצב של בכי (וקרה לי פעמיים כשהתווכחתי עם האחראי שלי (אני בשירות, בת 19) הגעתי למצב של היפרונטילציה) אני מרגישה שבתקופה האחרונה אני מגיעה למצב של לחץ ועצבנות יותר מהר ממה שהייתי לפני שהגעתי למקום הנוכחי שאני משרתת בו, אבל בלי קשר תמיד אמרו לי שאני מתעצבנת די מהר…
זה מאוד מפריע לי וזה גורם לסבל מסויים,לא סתם אומרים שלחץ ועצבים פוגעים גם בבריאות של הבנאדם כי זה נכון,
שהייתי בתיכון ניסתי לעבוד על זה, אבל עכשיו בשירות זה כ"כ קשה….
לפני כמה חודשים הייתי אצל רב, והוא אמר לי שאני בוכה הרבה, וסבא שלי ז"ל בשמיים כואב לו שהוא רואה אותי בוכה,לפני שבועיים הייתה לי שיחה מאוד "חריפה" עם האחראי שלי, שיצאתי ממנה בוכה ומאוד מיואשת לגבי העתיד שלי במקום, כשחזרתי הביתה נזכרתי במשפט של הרב על הבכי,הבטחתי לעצמי להשתדל כמה שיותר בעניין הזה, אני מתפללת לבורא עולם שיעזור לי לעמוד בזה, לנסות פחות להתעצבן, ולא לבכות…

נכון שכל מה שכתבתי זה לא בדיוק שאלה, אבל בעצם מה שרציתי לשאול זה, איך בעצם מתמודדים עם לחץ/ חוסר סובלנות ועצבים??

אני יודעת שזו שאלה כוללנית מדי, ואני אשמח לכל תשובה שלכם 🙂

אתם עושים עבודה מבורכת,
תודה רבה לכל אחד מכם 🙂

תשובה

שלום לך!
קראתי את מה שכתבת. נשמע שמאוד קשה לך עם התכונה הזו שלך- לכעוס מהר. ואפשר להבין את הקושי, כיון שאת מרגישה שהרבה פעמים זה בכלל לא תלוי בך ואת פשוט מגיעה למצב לא נעים שהוא "מחוץ לשליטתך".
מה אפשר לעשות?
דבר ראשון זה טוב מאוד שאת מודעת לעצמך שאת כזו, ושביחס לאנשים אחרים סף הרגישות שלך נמוך יותר ואת מגיעה מהר ללחץ. עכשיו, השלב הראשון הוא לקבל את עצמך כמו שאת ולהבין שזה בעצם הניסיון שלך. לא לכולם הקב"ה נתן את הניסיון הזה. יש אנשים שיש להם שלוה ברמה שממש קשה לגרום להם לכעוס. ולהם יש נסיונות אחרים. מה שהקב"ה רוצה ממך בעולם זה שתעבדי אותו דוקא עם התכונה הזו. וכנראה שהוא מאמין שאת יכולה לעמוד בניסיון הזה, וכמה שתתקדמי, אפילו רק קצת- זה טוב מאוד ועושה נחת רוח לה´. אז את צריכה לקבל את עצמך ואפילו לשמוח בכך שה´ מאמין בך. לפני שאת בכלל מתחילה לעבוד (ויש איך לעבוד) את צריכה להבין שזה לא משהו "לא נורמלי" אלא יש הרבה אנשים עם סף רגישות נמוך, וזה כנראה הניסיון שלהם.
עכשיו כדאי גם להבין שמבחינת הקב"ה כל התקדמות הכי קטנה- זה מצוין, כי הוא יודע בדיוק כמה קשה לך, ואיזה רגשות חדשים מתעוררים בך על כל דבר.
שלב הבא זה כן לנסות לראות איך אפשר להתקדם. יש הרבה עצות על זה. את יכולה להכנס למאגר השאלות גם של חברים מקשיבים וגם בכלל של "שאל את הרב" באתר כיפה. אני יכולה לתת לך כמה דרכים:
1. כשאת נמצאת במצב מסוים שגורם לך להתעצבן- תנסי "לצאת" מהאירוע. לחשוב שזו רק הצגה ולא באמת ועכשיו רק מסתכלים מלמעלה ורואים איך את מגיבה לענין.
2. לנסות לחשוב על כל דבר "למה בעצם אני כועסת?" מה אני מפחדת שיקרה? מה גורם לי ללחץ בסיטואציה הזו?
3. לעבוד על הענווה שלנו. שבאמת לא חייבים לנו כלום, וגם לאחרים יש רגשות ורצונות ובמקום לשים רק את הרגשות שלנו במרכז- ננסה לקבל תמונה כללית גם על הרצונות של האחרים ולהבין שלפעמים הם עוברים תקופות קשות שגורמות להם להתייחס אלינו בפחות רגישות.
שוב, אני ממליצה לך להמשיך לחפש באתר, למרות שכל אחת מהדרכים שהבאתי- באמת יכולה לעזור מאוד ולתת חומר רב לעבודה. אני מאחלת לך המון הצלחה במשימה ותזכרי שכל התגברות וכל התקדמות הכי קטנה- היא ה-מ-ו-ן! אם תרצי אשמח להיות בקשר, רחל shitrir@hotmail.co.il

ג בסיון התשסו

קרא עוד..