ב'משנה ברורה' כתוב: "מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו…." אז רציתי לי לשאול אם אסור ללמוד הסטוריה/ גיאוגרפיה/ אזרחות/ מתמטיקה/ אנגלית….? בתודה מראש- מוריה
שלום מוריה!
אכן ב"שלחן ערוך" (המשנה ברורה הוא הפרשן למטה) בסימן ש"ז כתוב כמו שאמרת, שאסור ללמוד ספרים שאין בהם תועלת בעבודת ה', וכל שכן שאסור אפילו לקרוא ספרים שמגרים את היצר הרע, ואסור למכור אותם, (ובשבת הם מוקצה). ויש כאן שני עניינים:
א. איסור לעסוק בדברים טפלים שמבטלים אותנו מעבודת ה'.
ב. איסור להיחשף לדברים המעוררים את היצר הרע – שהוא חמור יותר.
ונתחיל ב "ב" שזה פשוט יותר, שאסור לקרוא ספרים, לשמוע שירים, לראות סרטים וכדו' שיש בהם גירוי של היצר הרע, ובמיוחד יצר עריות. ולצערנו היום הדבר הזה נפוץ מאוד, כי בהרבה ספרים של חול יש חוסר צניעות והתייחסות לדברים שבינו לבינה באופן אסור, ובמיוחד בטלויזיה ובסרטים ששם הדבר חמור לאין ערוך. ובאמת צריך להקפיד על זה, עם כל הקושי העצום של התנתקות מדבר שכל כך התרגלנו אליו בתרבות שלנו. בעבודת ה' צריך הרבה גבורה.
ולגבי האיסור לעסוק בדברים טפלים, שאין בהם תועלת בעבודת ה', הדבר מורכב יותר. כאן יש לחשוב מה זה נקרא תועלת בעבודת ה'? למשל, הרמב"ם כותב בפירוש המשנה לגבי אלו שאין להם חלק לעולם הבא על קריאה בספרים חיצונים "כמו אלו הספרים המצויים אצל הערבים מספרי דברי הימים…", ומצד השני התורה בעצמה לימדה אותנו "זכור ימות עולם, בינו שנות דור ודור", וגם ממש בהלכה שציטטת מעיר המשנה ברורה: "ואין בכלל זה יוסיפון וספר יוחסין ודברי הימים…שמהם ילמדו דברי מוסר ויראה". אבל באמת אין כאן שום סתירה, שכל דבר תלוי בעניין. מי שלומד היסטוריה סתם, אז זה באמת אסור, אבל מי שזה אצלו חלק מהעולם הרוחני, הרחבת הדעת כדי להכיר את הנהגת ה' בעולם, ודאי שזה עבודת ה' וזה מותר. וגם הרמב"ם בעצמו כותב בכמה מקומות שמותר, ואפילו צריך, ללמוד מדעים מדוייקים, כי זה נצרך לעבודת ה'. יותר מכך, גם דברים שאינם חוכמה, ולכאורה הם בזבוז זמן, כמו טיולים, נצרכים לפעמים לאדם, וביחוד לנער או נערה בגיל ההתבגרות, כדי "להתאורר".
מצד שני, אדם שיושב שעות עם החבר'ה ומדבר על כל מיני דברים לא חשובים, (מלבד הסכנה לעבור על איסורים אחרים כמו לשון הרע), לא יכול (או לפחות קשה) להגיד שזה חלק מעבודת ה' שלו, ולכן לכאורה הדבר הזה אסור. וגם לבזבז הרבה זמן בלקרוא סיפורים דמיוניים חסרי ערך, קשה לומר שזה עבודת ה'.
הכלל הוא, שיש לבדוק כל דבר האם זה חלק מעבודת ה' שלי, במובן הכי רחב של המילה, או שזה בזבוז זמן. וצריך הרבה יושר פנימי כדי לענות על השאלה הזו בכנות. (רק צריך להיזהר לא להיכנס ללחץ ולחשוב כל שניה אם אני בסדר או לא בסדר, כי כדי לעבוד את ה' צריך קודם כל לחיות). וכל אדם צריך להכיר את המדרגה שלו, מה זה בשבילו בזבוז זמן ומה זה עבודת ה'.
לסיכום: מותר, ואף מומלץ, להרחיב את הדעת בלימודים של חוכמות כלליות, בתנאי שזה חלק מעבודת ה' של האדם. (כמובן שצריך לדעת מה עיקר ומה טפל, ובמיוחד בנים החייבים בלימוד תורה, חייבים להשקיע מקסימום זמן בלימוד תורה ולא בדברים אחרים). אסור ללמוד ולעסוק בדברים שאין בהם תועלת, וכל שכן דברים המביאים להתעוררות של היצר הרע. והעיקר בדבר הזה הוא יושר פנימי "וה' יראה ללבב".
משה, חברים מקשיבים.
