לימוד תורה על חשבון דברים אחרים

שאלת הגולש

אני בכיתה י"א לומד בישיבה תיכונית ומתעסק הרבה בלימוד תורה. כמעט כל רגע פנוי שיש לי אני מקדיש ללימוד. אבל דא עקא שמכיוון אני מקדיש שעות מרובות ביום ללימוד תורני אין לי זמן ללמוד ללימודי החול וציוני בהם בהתאם.
בעייה נוספת היא שאינני מבלה זמן עם חבריי לכיתה בכלל ואני מרגיש מנוכר לידם וכן אני בכלל מרגיש בודד.
האם עליי להקדיש פחות זמן ללימוד ויותר לחברים,לימודים ושאר דברים "רגילים" או ש"בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה"?

תשובה

אשריך ואשרי חלקך שאלו הן ה"צרות" שלך!
כמה תלמידים יש בישיבות שמצטערים על שלא היו חכמים מספיק ללמוד תורה כשהיו בגילך!
כמה תלמידים יש בישיבות שמיוסרים על כך שאינם מצליחים לנצל את זמנם בלימוד בהתמדה!
אין לך אלא להודות לה' יתברך כפי נוסח התפילה הנאמרת ביציאה מבית המדרש:
"מודה אני לפניך… ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות*
שאנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר…"

מה אתה מוטרד מציונך בלימודי חול?
מה יועילו לך בחיים משוואות דיפרנציאליות?
לשם מה עליך ללמוד על המכניקה של גוף קשיח?
האם זה באמת כל כך משנה האם נפוליון היה בן 24 או בן 42 כאשר כבש את אירופה?

טוב, אולי אני קצת נסחף. ברור שיש ערך ללימודי חול. אבל נראה לי שההתייחסות הרווחת קצת יוצאת מפרופורציות!
לא ייתכן שכל תלמידי ישראל ירוצו כמו מטורפים אחרי מכסה של מבחנים, שהערך ההשכלתי שלהם מוטל בספק (כמה באמת אנשים מבוגרים זוכרים מהחומר לבגרות?),[ וכל אחד יודע שהמטרה האמיתית שלהם היא לא יותר ממבחן כניסה לאוניברסיטה.]
למרוץ הזה אין הרבה ערך, אפילו מצד המערכת. כמעט אף אחד לא מלמד להשכיל ולהחכים, אלא רק טריקים ושיטות ודגרנות כדי לעבור את המבחן המיוחל.
[ובדרך מוכנים להשליך הרבה מאוד!]
מוכנים להשליך את כוחות הנעורים, המוכנים לעסוק ביצירה, בחיי חברה, בגמילות חסדים ובלימוד תורה.
מוכנים להשליך את אותם הנערים המקסימים, שהתחום החזק שלהם לא מתבטא בגריסה אינסופית של חומר, ולכן הם מוצאים את עצמם נזרקים ממוסד למוסד תוך כדי שמודבקת עליהם תוית של נערים בעיתיים. תוך כדי פגיעה אנושה בביטחונם העצמי. תוך כדי יצירת חוסר אמון בינם לבין החברה, שעלול להוביל לתוצאות רעות מאוד.
ועכשיו שטיפת המוח הזאת מטרידה גם אותך, את השאיפה שלך ללמוד תורה!
ממה אתה חושש? שלא תצליח בלימודי חול?
האם אתה חושש שתקבל ציון נמוך במתמטיקה, יותר נמוך מציון הבגרות של הרב קוק?
אולי אתה חושש שהציון בהסטוריה לא ישתווה לציונו של החזון אי"ש?
או שמא תחשוש שהציון באזרחות יהיה נמוך בהשוואה לזה של רבי אריה לוין?
האם כל גדולי ישראל, אז והיום, צריכים תעודת בגרות כי להיות אנשים טובים?

אינני אומר שאין צורך לדעת ולהשכיל בכל חכמות העולם. אבל צריך לדעת מה העיקר ומה הטפל. לא ייתכן שבחור שרוצה ללמוד תורה כמה שעות ביום לא יוכל כי הוא צריך למלא מכסה מטורפת של לימודי חול שאמורה לתת בידו מפתח למוסד שבכלל לא בטוח שהוא ירצה ללכת אליו, ואם כן אז אפשר להתגבר על זה בהשקעה קטנה בהרבה בבוא העת.
ואל תחשוש מזה שתצא בור ועם הארץ.
קודם כל משום שיראת ה' – היא חכמה. עקר החכמה היא התורה.
שנית כל, וזה עיקרון מאוד חשוב, [משכילות זה עניין של אופי, לא של ציונים.]
מי שהוא אדם משכיל ופתוח, שמעוניין ללמוד ולדעת מכל דבר, לא חייב להתמסר בשביל זה לעבודות ומבחנים. אדם כזה מוצא את הזמנים ואת ההזדמנויות להשכיל ולדעת.
ולהיפך, אדם שהוא לא כזה, גם אם הוא יהיה דוקטור לפיזיקה גרעינית כל העולם שלו יהיה מצומצם לתחום הידע שלו ומעבר לזה הוא יהיה חסר השכלה לחלוטין.

אבל יחד עם כל זה עליך לדעת שכל מה שכתבתי אלו דברים כלליים.
אני אינני מכיר אותך, ואינני יודע מהו הדבר הנכון והטוב עבורך.
אולי בשבילך דווקא יותר נכון להשקיע בלימודי חול?
אולי עדיף לך לעבור לישיבה קטנה, בה לומדים תורה לשמה, ורק תורה?
(ויש גם אפשרות גם לעשות בגרות בהשקעה קטנה בהרבה)
אני לא יודע מה מתאים לך.
הדבר נכון במיוחד לגבי נושא החברה.
בדבר הזה האנשים מאוד שונים אחד מהשני.
רוב העולם צריך חברה, וזה מאוד לא בריא להיות מנותק בגיל שלך. אבל גם רוב העולם לא חש רצון עז כל כך בגיל שלך ללימוד תורה. אני לא חושב שגדולי אומתנו היו עסוקים בלשבת עם החבר'ה ולהריץ צחוקים כשהיו בני שש עשרה…
אולי גם בישיבה בעלת אופי אחר תוכל למצוא חברים שיותר יתאימו לאופי שלך, ויהיה לך יותר קל להתחבר אליהם באופן טבעי, בלי שתרגיש שיש בכך משום ביטול תורה. אולי אפילו תמצא חברים מתוך הלימוד עצמו, כמו בישיבות.
באופן כללי לא נראה לי שטוב להיות בודד בגיל כזה, אבל זה רק באופן כללי.

לכן אומר לך, מכיוון שאתה נראה לי אדם רציני, שעליך לעשות יותר מאשר לכתוב שאלה ברשת.
אין ברירה, אתה חייב להתייעץ בדבר הזה באופן אישי עם תלמיד חכם שמכיר אותך, או לפחות שיוכל להיפגש איתך ולבחון את המקרה יותר לעומק. במה שכתבתי למעלה בסך הכל רציתי להראות, שאין צורך להירתע מפני דפוסי חשיבה שמכריחים אותך להצליח דווקא באופן כזה או אחר, ועליך להיות נאמן למי שאתה ולמה שאתה רוצה לעשות. מה לעשות – בזה אני כבר לא יכול לעזור.

ושהיה לך המון בהצלחה,
בברכה,
משה.
moshfried@hotmail.co.il

כ בשבט התשסה

קרא עוד..