שלום!
רציתי לשאול האם אני יכולה לתקן את אמא שלי לגבי משהו, למשל כשאני מתפללת אמא שלי מדברת איתי בזמן התפילה אני רוצה להעיר לה על זה.
האים אני יכולה להעיר לה על זה, אני יודעת שהיא תעלב או תכעס.
עד כמה מצוות הורים חשובה? יותר ממה?
האים מותר לי לשקר בגלל שאמא שלי ביקשה ממני?
אם אמא שלי שואלת אותי שאלה לגבי רכילות או לשון הרע, מה אני צריכה לעשות?
הרבה פעמיים קורה לי מקרים שאמא שלי קנתה לי ממתק שאינו עלית מגדים אלא עלית רגיל, ואני לא אוכלת, אמא שלי כועסת עליי האם עשיתי עברה בזה שלא אכלתי?
או בבגדים שהחולצה לא מגיעה ממש עד למרפק, ואמא שלי רוצה שאלבש את זה?
לפי הדת אסור להגיד להגיד לה שהיא לא צדקה.
– אמא שלי דתיה, אך יש דברים שהיא מקפידה יותר וישדברים שפחות.
– אני בת 14.
: שלום לך,
המציאות שאת מתארת היא מציאות מאוד רגישה. מצידך, את רוצה, ובצדק, לשמור מצוות בצורה רצינית על פי ההלכה, ודוקא מי שאמור לחנך אותך בדרך התורה, משדר לך דווקא להתפשר, ואף נפגע כשאינך פועלת לפי השקפתו.
גם מצידה של אמך הדבר אינו פשוט. היא רואה את היהדות הדורשת הליכה על פי גדרי ההלכה בכל מחיר כדבר מוגזם ולא נורמלי, וכאשר את הולכת בדרך זו ואינך מקבלת את אמות המידה שלה בנושאי הלכה, היא מרגישה שאת נוהגת לא נכון ובנוסף לכך את משדרת לה שהיא איננה לא בסדר והדבר פוגע בה.
כדי להתמודד עם מציאות זו אצטט את דברי חז"ל שהורו לנו על פי דברי התורה: "איש אמו ואביו תראו ואת מצוותי תשמורו", שאם הורו לנו הורינו לחלל את השבת, אין לשמוע להם, משום שהסמכות העליונה ביותר שלנו, היא רבונו של עולם, שאף אנו ואף הורינו מחוייבים לה. אך אין זה אומר, שיש לזכור רק פסוק זה, ולא לזכור את הפסוק "כבד את אביך ואת אמך" האומר לנו לתת את כל הכבוד והערכה להורינו. אם כן, עולה השאלה, כיצד נשלב בין שני פסוקים אלו. התשובה לכך היא קודם כל, שיש לשמור על כל מצוה קלה וכחמורה, אך לעשות זאת בצורה שלא תפגע בהורינו. אם את מרגישה שאת מסוגלת, הדבר הטוב ביותר הוא להגיע לשיחה פתוחה עם אמך באוירה נעימה. בשיחה זו תשדרי לאמך את [האמת] החשובה מאד [שאת מאוד מעריכה אותה ואוהבת אותה]. אינך מצפה ממנה להשתנות ולהתנהג בצורה שונה ממה שהיא נוהגת, אך בדברים מסויימים למדת שיש לנהוג אחרת וכך רצונך לנהוג כמובן בלי לפגוע בה כלל.
ניתן לנסות לברר אתה, מה בעצם מפריע לה ברצון שלך לקיים את המצוות ביתר הקפדה. אנו כאנשים מאמינים שואפים להתקדם לא רק בצד הכלכלי והחברתי, אלא בעיקר בצד הרוחני, ואם כן מה רע בכך שאת רוצה לקבל על עצמך עוד ועוד מצוות? יתכן שאמך חוששת שדרכך זו יוצרת מחיצה מסוימת בינכם, אך ברגע שהיא תחוש שחשש כזה לא קיים יהיה לה יותר קל לקבל אותך כפי שאת.
בכל מקרה גם אם לא תצליחי להגיע לדו-שיח, עמדי על דעתך בנושא קיום המצוות. כאשר את מתפללת ואמך מדברת עמך, רמזי לה [בצורה עדינה] שתמשיכו לדבר כאשר תסיימי את התפילה. כאשר היא קונה לך ממתק עלית, הודי לך על המחשבה הטובה ואמרי לה שאמנם גם עלית כשר, אך [את משתדלת] לאכול רק חלב ישראל ולכן לא תוכלי לאכול את זה. וכן בבגדים אמרי שקבלת [על עצמך] ללבוש עד המרפק.
בנוסף לכך, מאחר וישנם חיכוכים שעולים על רקע מידת קיום המצוות, ודבר זה גורם למתח, [מאוד כדאי להשתדל להוריד את המתח על ידי חיבוק, נשיקה, מילה טובה] ("החולצה הזאת מאוד מתאימה לך", וכו'), וכן להתייעץ עמה בנושאים שאין סביבם מתח. דברים אלו יראו לאמך שעל אף אי ההסכמה בנושא קיום המצוות, את מאוד מעריכה ואוהבת אותה וכך יהיה לה יותר קל לקבל את דרכך השונה מדרכה.
שתזכי תמיד להתקדם הלאה, וישרור בביתך אהבה ושלום!
אביטל.