ללא נושא

שלום וברכה,
לפני שאני מתחיל רק רציתי לומר לך כל הכבוד על הרגשת האחריות על אחותך הקטנה. נפלא לראות איך את דואגת לה.
אני לא כל כך בטוח מה אני יכול לענות לך. גם לי יש הרבה מילים שאמרתי והייתי רוצה לקחת בחזרה, אבל מה לעשות שאי אפשר. בכל זאת נראה לי שכדאי לך לבקש סליחה מאוחתך – לא בגלל שאמרת משהו שיכול לפגוע באמונה שלה, אלא בגלל שצעקת עליה והתרגזת. אני לא בא בביקורת חלילה. אני יכול לחשוב על לא מעט פעמים שצעקתי על האחים והאחיות שלי, אבל זה מנהג מגונה וצריך להימנע ממנו.
לכן נראה לי השלב הראשון של התיקון הוא לדעת שמה שהכי גרוע כאן זה עצם העובדה שצעקת על אחותך, לא ההשפעה על מה שהיא מאמינה ולהתנצל בפניה על זה.
לגבי האמונה שלה אני כבר לא כל כך בטוח אם יש לי תשובה לתת לך. אני לא מכיר אתכם ולא יודע מה הגורמים לחוסר האמונה של אחות שלך וגם אם הייתי יודע לא בטוח שהייתי יכול לעזור. אמונה זה מסוג הדברים שהם החלטה של האדם עצמו, אי אפשר לכפות אותה מבחוץ. אתם יכולים לתת את הכלים, לענות על שאלות, להציע הצעות. אם (כמו שקורה לפעמים) חוסר האמונה נובע מאיזשהו משבר אתם יכולים לתמוך ולעזור. אבל אתם לא יכולים לכפות.
הרב קוק בכמה וכמה איגרות אומר שהדרך להתיחס לבנים שסטו מדרך התורה זה לקרב אותם ולנסות להראות להם את האור שבתורה – לא בכוח ולא במיסיונריות, אלא בהתנהגות ובדרך חיים. אישית לא הייתי לוחץ על אחות שלך. כמובן שאם יש שאלות ומועלות בעיות אז צריך להתיחס אבל לא לבוא בכח. כל זה לגביך.
לגבי אמא שלך זכותה לכפות מה שהיא רוצה על אחותך מדין חינוך. אני ממליץ לפנות לאיש חינוך אמיתי שיוכל לעזור ולהכווין לפיתרון יותר טוב.
מה שבעצם אני חותר לומר זה שהתיקון הכי גדול שאת יכולה לעשות זה לתמוך באחותך ולעזור לה בצורה שאת יכולה.
בתפילה שה´ ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם,
אריאל
Arielez1@gmail.com