למה אומרים סליחות?

שלום רב,
שאלתך היא שאלה שכולם שואלים את עצמם, ואם לא שואלים, ראוי היה שישאלו…
למה אומרים סליחות? מה המשמעות של הסליחות? ממה הם בנויות, וממה הם מורכבות?
אשתדל להתייחס גם לסליחות בנוסח אשכנזי וגם לסליחות בנוסח ספרדי.
[עיקר הסליחות – י"ג מידות]
עיקרם של הסליחות הם י"ג המידות שמופיעות בחומש שמות (לד, ו), עם ישראל חטא בחטא העגל, ולאחר מכן בארבעים יום האחרונים שמשה היה במרום, ה´ התרצה להם, ואמר למשה מהם י"ג מידות הרחמים שלו.
הגמרא אומרת שברית כרותה לי"ג מידות שאינם חוזרות ריקם. כשעם ישראל אומר אותם, נזכר בהם ומבין אותם ה´ שומע לתפילתם ותחינתם, לכן י"ג מידות הם עיקריים כל כך בתפילות הסליחות, כי הם עוזרים לכך שתפילותנו ותחינותנו תתקבלנה. לכן הם גם נמצאים בכל הנוסחים, ותופסים מקום מרכזי.
איך זה עובד? אנחנו אומרים י"ג מידות, וזה פותח איזה שער נסתר בשמיים? יש בזה איזו סגולה לא ידועה?
התומר דבורה (ר´ משה קורדברו) מבאר שאין הכוונה שצריך רק לומר את המילים של י"ג מידות, אלא צריך להבין איך י"ג מידות הרחמים של הקב"ה צריכות להשפיע על חיינו, ואיך אנחנו נהיים כמו ה´ במידות הרחמים הללו, לדוגמא: המידה של ה´ שהוא ´רב חסד´, פירושה שה´ מרבה לעשות חסד, מעבר למה שצריך, ואם נתרגם אותה לעולם שלנו, אנחנו צריכים כל הזמן לחפש חסד, לא להשאר עם החסדים שאנו עושים, אלא לחפש עוד ועוד. בכל מידה יש משהו שאומר לנו מה לעשות, ואיך להתנהג. אם ננהג כמידות הרחמים של השם זה יגרום ליחס זהה של ה´ אלינו, כמו שכתוב בגמרא ´כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו´, והגמרא מביאה דוגמא מתוך י"ג מידות: למי (ה´) נושא עוון? למי (לאדם) שעובר על פשע (סולח למי שעשה לו רע).
להסבר המלא של התומר דבורה עי´ בקישור:
http://www.daat.ac.il/he-il/mahshevet-israel/yesod/mahshava/tomer-dvora.htm
(כידוע, בגלל חשיבותם המיוחדת של י"ג מידות הם צריכות להאמר דווקא בציבור, ולכן אם יחיד רוצה לומר אותם, הוא צריך לומר אותם בטעמים כמו שקורא בתורה, ולא בדרך תפילה.)

[סליחות כמו תפילה]
יחד עם זאת אנחנו רואים שלסליחות יש מבנה מאוד מובנה, גם אצל האשכנזים וגם אצל הספרדים הסליחות מתחילות ב´אשרי יושבי ביתך´ פרק תהילים שתמיד אנחנו אומרים אותו כפתיחה לתפילת מנחה, פרק שהוא שבח מיוחד על גדולת השם ופעולתו בעולם (שעליו נאמר שכל מי שאומר אותו ג´ פעמים ביום זוכה להיות בן עולם הבא), שאיתו אנחנו רוצים לפתוח את הסליחות, כמו שתמיד אנחנו פותחים כל תפילה בשבח לה´, (בתפילה עצמה אנחנו מתחילים בג´ ברכות ראשונות בשבח לה´, מבלי לבקש כל בקשה) ומסיימים את התפילה בתחנון, (כמו אחרי שמונה עשרה) וקדיש תתקבל שבדרך כלל אומרים אותו רק אחרי סיום תפילות. הסליחות הספרדיות כוללות גם כמו בתפילה שבחים והודאה במלכות השם.
לכן הסליחות הם מעין תפילה נוספת שמתפללים ביום, (שה´ יקבל תפילתם של עם ישראל), בין י"ג מידות לי"ג מידות יש פיוטי סליחות, שנועדו לעורר את לבנו לתשובה, ולבקש רחמים מה´ על דברים שעם ישראל צריך באופן כללי, וכל אחד צריך באופן פרטי.
כל פיוט יש לו רעיון כללי שסביבו הוא נבנה, בדרך כלל אורך הגלות, או מצב עם ישראל השפל, או הזכרת זכות אבות ורצון לחזרה בתשובה.
לפעמים, אנחנו עלולים להרגיש ניתוק מסוים מפיוטי הסליחות (בעיקר האשכנזיים) שמדברים על מצב עם ישראל שהוא בגלות, וכדומה, אנחנו אומרים לעצמנו: אנחנו בגלות? ברור שלא. בוודאי זה נכון, אנחנו לא בגלות! אבל עדיין צריך את רחמי ה´ על מצב הר הבית וירושלים. וגם בארצנו לצערנו יש לנו עדיין תפישה גלותית שלא יוצאת מאיתנו איך לטפל בכל מיני בעיות לאומיות. לכן ניתן לכוון בכל מקום שאנחנו רואים משהו שלא נראה לנו כל כך שייך לימינו, קודם נודה לה´ ונבין כמה אנחנו במצב טוב שאיננו במצבים כמו שהם היו בגלות, אח"כ נראה אולי בכל זאת זה קצת קשור לתפילה על מצבנו גם כעת.

[תאריכי אמירת הסליחות]
אמירת הסליחות הוא מנהג קדום שמופיע בגאונים (כמאתיים שנה אחרי הגמרא), ושם מופיעים שלושה מנהגים: מנהג אחד היה לומר סליחות רק בעשרת ימי תשובה שהם הימים שעליהם הגמרא אומרת שאז ה´ קרוב אלינו, והפסוק ´קראוהו בהיותו קרוב´, מדבר על עשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים, ימים אלו של תחילת השנה, הם זמן של התחלה, וזמן מסוגל לתשובה ולתיקון, כיון שבזמן הזה ה´ מחדש את העולם, לכן בזמן זה ניתן לקבוע ולהחליט בו דברים שישפיעו על עתידנו, כמו שהזמן הראשון של כל דבר שמתחילים, לימודים בכיתה, עבודה, הרושם שנשאר לאורך זמן הוא הרושם שנוצר בימים הראשונים, (גם אצלנו, וגם אצל הצד השני) כך גם אנחנו בעשרה ימים הראשונים של השנה משפיעים על כל צורת השנה, ולכן באותם ימים ה´ קרוב אלינו וגם מעשינו משפיעים הרבה יותר. המנהג השני הוא מנהג שכמעט לא קיים, לומר מט"ו אלול, אבל על בסיס מנהג זה מנהג האשכנזים שמתחילים לומר סליחות באותו שבוע שחל בו ראש השנה, משבת יש כבר את התנוצצות וכח ראש השנה, לכן לפחות ארבעה ימים לפני ראש השנה אומרים סליחות כהכנה לימי הדין. אצל הספרדים לעומת זאת מתחילים לומר את הסליחות מר"ח אלול, כאות וביטוי לקירבה המיוחדת שקיימת בארבעים ימים אלו, וביטוי להתעוררות התשובה שצריכה להיות בימים אלו של סיום השנה, ימים שבהם גם עלה משה למרום והיו אלו ארבעים היום שבהם ה´ התרצה לעם ישראל ונתן לנו את הלוחות השניים.

[באיזה זמן ביום לומר]
הסליחות שאנו אומרים הם תחנונים ובקשות מאת ה´, הזמן הכי מתאים לכך הוא בלילה, בלילה, יש מעין שקט בעולם, אין פעילות, הלילה הוא הזמן שבו ניתן לתקן דברים באופן שורשי יותר, אנשים לא עובדים בלילה, אנשים נחים, ועסוקים יותר בהתכנסות, זהו הזמן לתיקון ושינוי, הזמן הטוב ביותר הוא מאחרי חצות הלילה, ועד עלות השחר, זהו הזמן הטוב ביותר לאמירת סליחות. יחד עם זה כמובן, ניתן לומר סליחות בשעות אחרות ביום בכפוף כמובן לדינים.

ומעל הכל צריך לזכור: הסליחות הם אמצעי, המטרה היא שנבין את מידותיו של הקב"ה ונפנים אותם, וננסה לשנות את עצמנו לקראת הימים הנוראים, לא נשאר כמו שאנחנו, ולא נמשיך לסוע על כנפי השיגרה.

כתיבה וחתימה טובה
עקיבא
akivamakshivim@gmail.com