למה אין סיבה לכל המצוות?

שלום לך.

את נוגעת בנקודה חשובה ויסודית מאוד בכל הבנת חיינו כיהודים יראי שמים, ההולכים בדרך ה´ יתברך ומקיימים את תורותיו ומצוותיו, ואשתדל בעזרת ה´ להתייחס לכל מה שהעלית כאן.

המצוות שנצטוו ישראל בתורה הקדושה מתחלקות לשלושה סוגים. וכפי שאומר זאת הבן החכם בהגדה של פסח: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה´ אלוקינו אתכם". (דברים ו כ.)
[עדות] – מצוות הגיוניות ע"פ מוסר בני האדם. כמו מצוות צדקה, עזרה לזולת, לאהוב את הגר, שלא לענות אלמנה ויתומים וכו´.
[משפטים] – מצוות שכאשר מתעמקים בתוכנן, מצליחים להבין את ההיגיון העומד מאחריהן, אך אינן כמו העדות. למשל: מצוות ציצית שטעמה: "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי". מצוות סוכה: "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
[חוקים] – מצוות אשר איננו מצליחים להבין את ההיגיון האלוקי העומד מאחריהן. הדוגמא המפורסמת לכך היא מצוות פרה אדומה המטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. ענייני טהרה וטמאה. כשרותן או איסורן של חיות מסוימות ועוד.

על כל יהודי מוטלת מצוות למוד תורה, ובעניין זה כלול הצורך להעמיק ולהבין את הסיבות למעשינו.
ישנן מצוות שאנו מזדהים ומתחברים עם תוכנן ופנימיותן בקלות – אלו העדות המוסריות. אמנם גם הסיבה והעילה לכך שאנו מקיימים את המצוות המוסריות וההגיוניות צריכה להיות משום שה´ ציווה עלינו ולא בגלל שאנו חושבים שכך צריך לעשות. מצווה – מלשון ציווי.

המשפטים – אם נתאמץ, נבין את [ההיגיון] העומד מאחריהן, אולם החוקים אלו ציווים שאנו מקיימים מתוך קבלת עול מלכות שמים ומתוך האהבה שאנו אוהבים את ה´ אלוקינו. חז"ל מלמדים אותנו כי בשאלות מעין אלו, אין עלינו לשכנע את עצמנו שיש היגיון מאחורי הדברים (או לפחות היגיון המובן לשכל האנושי), אלא עצם שמירת הציווי נובעת מתוך גזירתו של מלך מלכי המלכים.
"מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה (מואסת) בבשר חזיר, אי אפשי (אין רצוני) ללבוש כלאיים?? אבל יאמר אפשי ואפשי, ומה אעשה ואבי שבשמיים גזר עלי. והכתוב אומר: "ואבדיל אתכם מן העמים [להיות לי,] שתהא הבדלתכם מהן לשמי, פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים".
כלומר אדם חייב לקיים את כל המצות ה"שכליות" ושאינן "שכליות" בין אם הוא מבין אותן ובין אם אינו מבין. ולא יאמר אדם איני רוצה לאכול חזיר כי הוא נתעב ונובר באשפתות, איני רוצה ללבוש כלאיים כי זה נמאס, אלא יאמר אפשי ואפשי. אני רוצה לאכול, אבל הקב"ה אסר עלי, ואינני עושה כן מפני רצוני, אלא כדי לעשות את רצונו יתעלה ויתברך שמו.
וכבר הזכרנו שגם נתינת צדקה אינה בגלל רגש הרחמים – כי אז אתה נותן בשבילך, לא מפני שה´ צוונו, אלא אדם יתן צדקה מפני שה´ צווה.

אני מצרף לך קישור למאמר שמצאתי על טעמי המצוות- http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/michlol/hadad.htm

את מציינת במכתבך שזה מאכזב אותך לעשות מצוות ללא הבנה. דעי לך, שהתחושה הזו חשובה ביותר. משום שהיא דוחפת ומעודדת לחקור ולדרוש. אך כיהודים מאמינים – בנים ועבדים של הקב"ה עלינו לזכור את עניין קבלת עול מלכות שמים כפשוטה.

כל מה שדיברנו עד עכשיו הוא ברובד אחד. אמנם, בתורת הקבלה והסוד התעמקו רבות בביאור עניינם של מצוות רבות בתורה שעל פי פשט הכתוב, או על פי ההלכה למעשה – אין להם ביאור, או שאינן מספיק מובנות. האר"י הקדוש חיבר ספר שנקרא "שער הפסוקים – טעמי המצוות", וכן ישנם עוד ספרי חסידות רבים (ובמובן מסוים כל תורת החסידות) שעוסקים בפנימיות התורה.

ולשאלה האחרונה – אני מסתייג מההגדרה של "מצווה לא רלוונטית". אין דבר בתורתנו הקדושה שאינו רלוונטי. יש מקרים מסוימים ביותר שבהם פוסקי הדור גוזרים שלא לקיים פרט מסוים שנכתב בתורה או לעשות הפוך. (דוגמאות: אליהו הקריב בהר הכרמל, חז"ל גזרו שלא ליבם ועוד) אך כל זה באופן זמני.

יתירה מזו, ישנן הרבה מתקנות חז"ל שנפסקו להלכה מטעם מסוים, ואע"פ שהטעם התבטל, ההלכה שפסקו חכמים לא השתנתה, ואי אפשר לבטל את דברי הדורות הקודמים, אלא אם כן החכמים שבדור נחשבים כיותר חכמים מאלו שתיקנו בעבר את אותה תקנה (מה שלא יקרה עד ביאת משיח צדקינו בב"א.)

אני מקווה שדברים אלו יעזרו לך בבירור הסוגיה, ושתצליחי לזכות לקיים את התורה מתוך אהבה ויראה כאחד. הן מאהבת ה´ יתברך ומתוך הזדהות שלימה, והן מתוך קבלת עול.

אם תרצי ללבן נקודות נוספות, בשמחה.
אברהם.
Bin725@Gmail.com
כל טוב ובשורות טובות.