נאמר בתורה "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת לה' אלוקיך, לא תעשה כל מלאכה…". אם כן, כיצד יתכן הגיונית שאדם שיתאמץ כל השבת וילך עם משא כבד על שכמו בתוך כותלי ביתו – לא יעבור שום עבירה (מקסימום הוא ביטל עונג שבת ממנו), ואדם שהדליק גפרור ללא מאמץ יחוייב על אב מלאכה?
שלום לך,
הרש"ר הירש בסיפרו "חורב" נותן תשובה יפה מאוד בענין זה:
השבת במהותה מעידה כי הקב"ה הוא בורא השמים והארץ וכל צבאם. מטרתו של האדם להשיג שליטה בעולם זה שברא אלוקים (שליטה חיצונית, פנימית וכן גם על גורמי הטבע). הצלחה זו של שליטה בעולם ובגורמי הטבע, יכולה להשכיח מלב האדם שהוא יציר כפיו של הקב"ה ומכוחו של בורא עולם הוא שולט בטבע (כמו פרעה שאמר "לי יאורי ואני עשיתני").
אם כן עם ישראל קיבל מצווה שדרכה הוא מבטא ומראה שכל כוחו בא לו אך ורק מהקב"ה.
ביום זה היהודי נמנע מכל פעולה שמסמלת שליטה אנושית של האדם על הטבע.
ומכאן מובנים לנו דברי הגמרא "מלאכת מחשבת אסרה תורה" – כל מלאכה שיש בה את פעולת שכלו של האדם והתנשאותו מעל גורמי הטבע – היא זו שאסורה.
היוצא שהגדרת המושג "מלאכה" הוא:
"כל פעולה שמגלה את שליטת האדם בעולם ע"י הפעלת כישרונו ומיומנותו".
סיכום:
אדם שכל השבוע פועל בכוחו על הטבע – יכול להשלות את עצמו בדבר כוחותיו. בשבת מתגלת האמת (על ידי עם ישראל) מי שולט בעולם ובטבע.
ולכן יהודי שעבר אפילו מלאכה אחת בשבת – בעצם מודיע ברבים שאין בורא עולם, ולכן עונשו כל כך חמור.
לעומת היהודי ששומר שבת ואינו עושה מלאכה ואף אינו מוציא מרשות לרשות ומפרסם בזה בפני כלל העולם "ה' מלך ומלכותו בכל משלה".
ראי גם:
למה אסור להדליק אור בשבת הרי זה לא מאמץ? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=1829
האם זה נכון שכשאוכלים בשבת לא משמינים? http://kipa.co.il/noar/n_ask_show.asp?id=39
קיץ טוב
שלמה, חברים מקשיבים