למה אפילו גויים נמשכים לקבלה? למי היא מתאימה?

שלום רז.
תורת הקבלה נקראת "תורת הסוד". סודות עמוקים הנוגעים לרזי בריאת העולם וסדר הנהגתו של הקב"ה במציאות. בתורת הקבלה לומדים על קשרים פנימיים, עמוקים ונשמתיים בין דורות ואנשים, ובעצם על עוד הרבה דברים שנוגעים לסוד ועומק הנהגת ה' את המציאות (מצטער שאני לא מפרט יותר מזה – עוד לא למדתי…). מטבעו של סוד, אנשים נמשכים אליו – מה עוד שלא מדובר כאן ב'סתם' סוד, אלא בסוד העמוק ביותר של המציאות.
הבעיה היא שכדי להבין את משמעות דברי הקבלה יש צורך בהרבה התאמה, שכלית ונפשית, שכדי לקנות אותה יש צורך לעבוד הרבה לפני כן. כדי להבין זאת, נחשוב על משל קטן. אתה בטח מכיר את המצב שבו אתה משתוקק לומר דבר שאתה מרגיש למישהו, אבל יש מעט מאוד אנשים שיבינו אותך באמת – נכון? אנשים אחרים ישמעו, יבינו את המילים אבל לא את מה שבפנים. רק מי ש'בראש שלך' יוכל להבין באמת על מה אתה מדבר. כדי להיות 'באותו ראש' של הקבלה, של דבר ה' הפנימי והעמוק שנמסר לעם ישראל, יש צורך להתאים את עצמנו וזאת אנו עושים ע"י לימוד תורה במשך שנים רבות – או בלשון הרמב"ם "על האדם למלא כרסו בש"ס ופוסקים".
כאשר אין הכשרה מתאימה הרי שלא קולטים את הדברים נכון, וגרוע מכך – קולטים אותם באופן מעוות. כך אומרת הגמרא במסכת חגיגה כי "ארבעה נכנסו לפרדס" (והכוונה לקבלה, לעיסוק בפנימיות התורה), ורק אחד יצא שלם. אחד מהם – אלישע בן אבויה – הגיע כתוצאה מלימוד זה לכפירה בעיקר! דוגמא לטעות שיכולה לנבוע מלימוד לא נכון היא זלזול בפרטי המצוות. כשלומדים על העניינים הגבוהים של מטרת העולם ועל כך שמטרת המצוות היא לזכך ולרומם אותנו – עלולים להגיע לידי מחשבה שבעצם לא צריך לדקדק כ"כ בפרטים, העיקר – הכוונה! כמובן שהכוונה היא מרכיב מרכזי אך היא לא באה במקום המעשה.
אז מה, נחכה בסבלנות כל כך הרבה שנים עד שנזכה להיפגש עם דבר ה'? שתי תשובות בדבר.
הרבה פעמים משיכה לקבלה נובעת ממאיסה בעולם הגלוי, מודעת או לא מודעת. כאשר לא יודעים לראות את אור ה' הנמצא בעולם הגלוי נמשכים לעולם הנסתר. לעומת זאת אם נתרגל לראות שדבר ה' מופיע בכל מקום במציאות, בלימוד התורה, בקיום המצוות וב"כל דרכיך דעהו", הדבר ימלא אותנו באושר ושלווה פנימיים, גם כשעדיין לא הגענו לחדר הפנימי ביותר. תורת הנגלה עצמה היא רחבה מני ים, וכאשר לומדים אותה באופן נכון היא נותנת לאדם מבט מעמיק והולך על המציאות (חוץ מהערך העצמי שבלימוד התורה, כמובן).
אמנם, כמובן שהרבה פעמים המשיכה לתורת הנסתר נובעת ממקור חיובי, מתוך רצון להתקשר לקב"ה ולהכירו. האמת היא שבדורות האחרונים קיימת התעוררות גדולה ללימוד הפנימיות, בין היתר משום שהעולם נעשה מופשט וכללי, ורוצה להבין כל דבר לעומקו. תופעה זו אינה בדיעבד, להיפך – נאמר כי אחד מסימני הגאולה היא התרחבות הדעת שתבוא לפניה. לשם כך ישנם ספרים "מתווכים" המאפשרים לגעת בסודות הקבלה באופן שאין בו נזק, ספרים שכבר מלבישים את הדברים בשכל, ונותנים לנו מבט עמוק ונכון על המציאות – על עניינו של עם ישראל, על מטרת הגלות והגאולה, על מטרת הבחירה החופשית ויחסה להנהגת ה' את המציאות וכו'. ספרים אלו הם ספרי המהר"ל, ספרי החסידות וספרי הרב קוק, וגם אותם ההדרכה היא ללמוד במינון מתאים תוך כדי קשר קבוע ושמיעת שיעורים מתלמידי חכמים.
לסיכום – השאיפה ללמוד קבלה יכולה להיות מאוד חיובית כשהיא באה מרצון אמיתי להכיר את הקב"ה ואת התגלותו בעולם באופן עמוק. אולם חשוב שלא לקפוץ במדרגות ולהכיר בכך שאם ננסה בבת אחת להגיע לקומה עשירית – ניפול מהר מאוד. לימוד קבלה באוניברסיטה או בכל מיני מקומות דומים הינו חסר כל ערך כיון שהוא מנותק מהפירוש המקובל בע"פ של ספרי הקבלה, המבאר את משמעותם האמיתית, וכן משום שאין התאמה נפשית ואישיותית של הלומדים לדברים וממילא הם קולטים את הדברים רק לפי רמתם ומידתם. גרוע מכך כאשר עוסקים בדברים גויים, אשר אין להם כל מושג בתכניה האמיתיים של התורה, ומפרשים הכל לפי עולמם הנמוך והמגושם.
צריך גם להיזהר מאד מכל מיני אנשים שמציגים את עצמם כ'מקובלים' ומחלקים ברכות, עצות, 'הדרכות בכל תחומי החיים' ושיעורי קבלה להמון. ישנו כלל גדול בנושא הזה והוא: "מי שיודע – לא מדבר, ומי שמדבר – לא יודע". כלומר, מי שיודע באמת קבלה לא מדבר על זה, לא מציג את עצמו בכל מקום כ'מקובל אלוקי', ולעומת זאת- מי שמדבר ומספר על זה- סימן הוא שאינו יודע באמת. שמעתי עוד דבר מהרב אבינר בנושא- "מי שמקבל אינו מקובל". כלומר, מי שנוטל כסף עבור עצותיו והדרכותיו ה'קבליות' אינו מקובל אמיתי אלא סתם מתחזה.
צריך להיזהר עוד מכל מיני ספרים הנמכרים בחנויות שכתבו אותם כל מיני כותבים מפוקפקים (גם אם יצרפו את התואר 'הרב' לפני שמם ויוסיפו עוד כמה תארים אחרי כן) ומנסים להציע לך "קבלה לכל", "10 צעדים בדרך לקבלה", "הדרך הקלה לקבלה" וכדו'. זכרו! אין דרך קלה לקבלה. יש דרך ארוכה והדרגתית שמתי מעט זוכים לה בבוא היום. הניסיון למסור כביכול את הדברים הגדולים והעמוקים ביותר- לכל אחד בלי שום הכנה- בשקר יסודו. אל תיפלו בפח.
יהי רצון שעם ישראל כולו יזכה לעסוק בדבר ה' ולגלות בו רובד אחר רובד.
כל טוב
יעקב, חברים מקשיבים