קודם כל תודה רבה רבה.
אני קוראת בזמן האחרון בגן האמונה המהדורה השלישית.
אני ב"ה מאמינה שכל מה שקורה לנו הוא בהשגחה פרטית, והכל לטובה.
אך בספר אומרים שכל הייסורים שעוברים עלינו בחיים זה בגלל עוונות שעשינו.
אני מאמינה שלכל בנאדם שחי יש עוונות וחטאים אך קשה לי עם זה שהייסורים באים רק בגלל עוונות.
(זה כמו שהרעים של איוב אומרים לו, שהוא עובר ייסורים רק בגלל שהוא חטא והוא לא צדיק.)
אני מאמינה שיש גם ייסורים בגלל חטאים, אך אני לא חושבת שכל ייסורים שאנחנו עוברים הם תוצאה של חטא.
כי אם כל ייסורים שאנחנו עוברים הם לטובה אז זה בכלל לא עונש, כי זה משהו טוב שאנחנו צריכים לעבור.
אני מאמינה שכל דבר שאנחנו עוברים נראה בענינו רע אך הוא בעצם טוב, רק שאנחנו לא מצליחים לראות את כל התמונה המלאה.. אז זה לא מסתדר לי עם זה שהייסורים האלה הם עונש…
קשה לי קצת לנסח את עצמי אז מקווה שהסברתי טוב…
תודה רבה.
שלום רב
באופן עקרוני, את ודאי צודקת ויש הרבה ייסורים שלא באים בגלל החטאים – וכמו שהבאת ראיה יפה מאד מספר איוב. בקיצור – אני חותם בשתי ידיים על מה שכתבת בשאלה..
אז למה בספר כתוב אחרת?
קודם כל, אני באמת לא יודע, אבל אני חושב שיש נקודה חשובה שצריך להזכיר.
זה נכון, שיש הרבה סיבות לייסורים, אבל מבחינתנו, כבני אדם, כשבאים עלינו ייסורים, אנחנו צריכים לפשפש במעשינו. אסור לנו להגיד – יש לקב"ה את הסיבות שלו, אלא עלינו לחזור בתשובה ולהתחזק.
כך כתוב בגמרא – אם באים על האדם ייסורים – יפשפש במעשיו.
לא מצא – יתלה בביטול תורה – כלומר, גם אם אין חטא מסוים, אולי יש חוסר חיבור לתורה, שקשור לייסורים האלו.
לא מצא – אלו ייסורים של אהבה.
כלומר, לפעמים האדם מחפש ולא מוצא ואז באמת הוא יכול לקבל את זה שהייסורים הם מאהבת ה' אותו חלק מהמסלול שהקב"ה מעביר אותו בחיים – וכמו שכתבת בשאלה.
אמנם, חשוב מאד להדגיש, שכל זה כלפי הייסורים של האדם בעצמו. כשאחרים סובלים, אסור לאדם להגיד – שזה בגלל החטאים שלהם (זה היה החטא של רעי איוב) אלא להצטער בצרתם, ולהתפלל לה' שיחמול וירחם עליהם.
ברכה והצלחה
טוביה
tsbias1@gmail.com